Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 284

הערות וציונים 284 "אם אשכחן* ירושלים!" נ. סוקולוב מספר בספרו: ״תולדות הציונות, 1918 — 1600״ (ניו־יורק, 1969, אנגלית) על פרופ׳ צבי שפירא, שקם בשעת ריתחת הויכוחים בקונגרס וקרא אל המשתתפים לפעול בלב אחד למען המטרה המשותפת, ועם זה פנה אליהם להרים יד ימין. כולם עשו כן וחזרו אחריו: "אם אשכחך, ■ירושלים,תשכח ימיני!". מתברר, שזה לא קרה בשעת הויכוחים בקונגרס, אלא באולם האוכל בשעה שהתאספו המשתתפים לארוחתם. (ראה: זכרונותיו של מ. בן־הלל הכהן, ״ספר הקונגרס״, תש״י, עמ׳ 114). לנאום הנעילה, עט׳ 190 מתי הגיע הערצל אל רעיון הקונגרס י הדעה נותנת, שזה היה ב־10 בפברואר 1896, היום שבו קרא לראשונה, כפי שרשם ביומנו, את מחברתו של פינסקר, שבה עמד פינסקר על נחיצותו הדחופה של קונגרס לאומי. משמע, שרעיון הקונגרס היה שמור בלבו של הערצל מאז עד שגמל ובשל בלבו והוא ניגש להגשימו. הערצל שהתרשם ביותר מה״אוטואימאנציפאציון!״, התעניין בוודאי בפינסקר וידע אחר־כך גם על ועידת קאטוביץ, כפי שאגו רואים בנאום הנעילה שלו בקונגרס הראשון שסיים אותו בדברים אלה: "ביום שתשוב המחרישה להיות שומה בידו המחוזקת של האיכר היהודי תהא נפתרת שאלת ■היהודים". המחרישה אינה עניין רגיל באוצר ביטויו ונימוקיו של הערצל, והוא עניין עיקרי בנאום הפתיחה של פינסקר בוועידת קאטוביץ, שכולו קריאה לעם ישראל לחזור אל המחרישה, שבה ראה את עיקר פתרונה של שאלת היהודים ("כשם שידענו לפנים לעבור מן המחרישה אל המאזניים, נאחז עתה שוב בחריצות במחרישה"). הערצל סיים את נאום הנעילה שלו במחרישה, בנוסחו של פינסקר, •משמע, כדי להניח דעתם של חובבי־ציון שעמדו על חסרונה של החקלאות ב״מדינת היהודים" ולשכך את קיטרוגם והתנגדותם. העורד והמכיא לדפוס הפרוטוקול של הקונגרס הציוני הראשון (על השער המקורי: "קונגרס הציונים" סתם) נערך בידי הערצל והובא לדפוס על־ידי ד״ר איזידור שליט <מפי ד״ר שליט — המתרגם).