Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 245

245 ז׳יטלובסקי, זיידנר, זלוציסטי, זנגביל, טומשבסקי .בגאליציה ואחד הצעירים ביותר בין צירי הקונגרס. פעולתו הציונית החשובה נפסקה על־ידי מלחמת העולם הראשונה, שבה השתתף כקצין אוסטרי. הוא נפל בשבי ונתגלגל לסיביר, ושם חלה במחלה קשה, שמת בה בשנת תרפ״ט בלבוב. בנימין זאב הערצל (1904—1840) יוצר הקונגרס וההסתדרות הציונית. הכשיר את העם לתהייתו הלאומית בארצו. "להרצל אנו הוגים קודם כל רחשי תודה פשוטים, רחשי הטובע אל מצילו. כי אם גם נסיח דעתנו מהרצל במובנו העליון — וכבודו של זה ודאי במקומו מונח!— לא ימוש מנגד עיני כולנו, החיים פה כיום, זה האיש :אשר נתן לנו את הכיוון הידוע היחידי, לבל נישלח ב״כיוון הבלתי ידוע" (ג. שופמן). קארל הרבפט (מת בשנות המלחמה). היה מעוזריו הקרובים של הרצל. מארגנה ומייסדה של ההסתדרות הציונית בבולגאריה. מראשי היהדות בבולגאריה. דוד וולפסון (1914—1895). עוד בימי נעוריו היה חובב ציון. עם הופעת הרצל היה לאחד מעוזריו המקורבים של הרצל וליווה אותו במסעותיו לקושטא, לארץ־ישראל, וללונדון. היה מראשי המייסדים של הקולוניאל באנק ומנהלו הראשון. יש מזהים אותו עם גבורו הראשי של הרצל, דוד ליטוואק, ב״אלטנוילאנד". אחרי מותו של הרצל מילא את מקומו (1911—1905). ד״ר יחזקאל וורטפמן (1938—1878). מראשוני הפובליציסטים הציוניים באידית. בא לאמריקה בשנת 1907. ■ערך קבצים, עתונים יומיים ושבועונים אידיים. היה חריף בפולמוסיו עם מתנגדי הציונות ומתעמלניה החשובים של קרן היסוד. ד״ר יהודה ניפן וילנפקי (1935— ). השתתף בקונגרס הציוני הראשון כציר הובבי־ציון ברוסיה, ומאז היה פעיל בהסתדרות הציונית. היה פעיל במחתרת הציונית אחרי המהפכה ברוסיה. הגיע לארץ ב־1920 והתמסר לפעולה למען קרן־היסוד והיה מראשי תעמלניה. נתן ופילבפקי (1898—1877). השתתף בקונגרס הציוני הראשון כציר חובבי־ציון ברוסיה, ומאז היה פעיל הקונגרס עבר לגור לאודיסה והמשיך את למודיו שם באוניברסיטה והתמסר במרץ רב לפעולה הציונית. השפיע על חבריו במרצו ובכשרון הנואמים שלו, והכל תלו בו תקוות, שיהיה לאחד מגדולי העסקנים הציוניים, אך הוא קיפד ■את חייו.