Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 213 (sequence 255)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0257-3519044- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
213 בשולי הרשימה דין 23; עתוגאים 12; פסל 1; פקיד 1; פרופיסורים 3; רבנים 11; רופאים 13; רופאי שיניים 2; תעשיינים 3; ללא ציון מקצועם 30. רק ששים ותשעה צויינו ברשימה הרשמית כצירים, שייצגו קהילות או ארגונים. את הקונגרס היוו איפוא כל אותם שהשתתפו בו —r הן אותם שנשלחו כצירים נבחרים והן אותם שנענו ובאו בעצמם לקריאתו של הרצל ולקריאת לבם, כשליחי צרת עמם וגאולת עמם, ואף אותם שבאו אל הקונגרס מלכתחילה כ״מסתכלים" גרידא, והועילו להאדיר את כבודו ואת זכרו של הקונגרס הציוני הראשון, לו אך בנוכחותם בלבד. כל המשתתפים היו בעלי זכויות מלאות במהלך ענייני הקונגרס, בהצבעות ובבחירות (פרט לנשים * 2) ולאורחים הנוצרים). רשימת המשתתפים מובאת כאן בתוספת הגונה של שמות, מסודרת לפי ארצותיהם של המשתתפים, וגם על־פי א״ב, מתוך בירור ובדיקה חדשה של השמות והמקומות. בהם גם פוענחו לראשונה השמות הפרטיים של המשתתפים שצויינו ברשימת הקונגרס שבחוברת באות הראשונה בלבד3). רובם של הסטודנטים ציינו את מקומות לימודיהם, לא את מקומות מוצאם. 2) על זכות הנשים בקונגרס: בפרוטוקול מובאת רק שאלה קצרה בנידון זה ותשובה קצרה בצדה: ״ד״ר קורנבליה: רצוני רק לשאול, אם הגבירות הן בעלות זבות בחירה או לא? הנשיא: הגבירות הנן, כמובן, אורחות נכבדות מאד, אך אינן לוקחות חלק בהצבעה". ראובן בריינין מוסיף לעניין זה ברשימותיו מהקונגרס ומספר לאמור: "אחת הציוניות רצתה לתת את קולה בתוך חברה לקונגרס, ויודיע ד״ר הרצל בדברים חביבים, כראוי לאיש טרקליני כמוהו, אך מוחלטים, כי אין הגשים החברות לקונגרס רשאיות לתת את קולן, כי אינן מצורפות למיניין. הנשים, שיש ביניהן סופרות ומלומדות קבלו עליהן בלב נשבר את רוע הגזרה בלי טענות ומענות, אך אחד הציוניים קם ואמר: "אם הנשים לא תעמודנה לנו אז לא הרווחנו מאומה״ (״המליץ״, י״ב אלו, תרנ״ז). כלומר: אם גם הציונים, כמו ״חובבי ציון״, אינם מעניקים זכות־בחירה לנשים — לא הרווחנו איפוא מאומה. קולה של האשה נשמע כבר בקורנגס השני, קול שירה בעלת־זכויות שוות, שהכריזה ועם־זה גם בישרה את חלקה של האשה בתנועת תחייתנו (באותו זמן היתה רק ארץ אחת בעולם, ניו־זילאנד, :שהכירה בזכות הבחירה לנשים). 2) נוסח קודם של רשימתנו לפי הארצות עם ציונים והערות, פורסם בירחון ״בצרון5 (כסלו, תשכ״א) וב־ r^),Herz1 Year-Book יורק, 1937).