Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 184

יום ג׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאהר הצהרים 184 בית־ ספר עממי עד לגימנסיה. בבית־ספר עממי זה לשון ההוראה עברית. וכפי הנשמע תיפתח שוב הכיתה הרביעית המכונה כיתת ויסוצקי, אחר שנסגרה לא מזמן. תנו אל לבכם, רבותי, שמצב החינוך בא״י דורש, שנתעניין במיוחד בעניני ביה״ס שם. רוב בתיה״ס שנוסדו במזרח על ידי ה״אליאנס" הפאריסאי הנם בתי טיפוח של התבוללות צרפתית. אני מצטער שעלי לומר זאת כאן. כי הרי עלינו להכיר טובה לאגודה הפארי- סאית על מאמציה במזרח. אולם למען האמת אין להעלים עובדה זו. מוגהים לפני דו״ח רבים ממקורות מהימנים בא״י וכולם בדעה אחת, שבבתיה״ס של "אליאנס" שוררת הרוח הצרפתית וטיפוח הלשון הצרפ¬ תית. עובדה זו אושרה בפני על ידי כמה אנשים יודעי מצב בתיה״ס בא״י הנמצאים כאן. אין זה מתפקידי להכנם בעובי הקורה ולגלות מה הן הכוונות של המשחק הזה, אך עובדה קיימת היא. וכן גם קיימת ההכרה, שתפקידנו החשוב ביותר יהא לתקן פה את הדבר. הגימנסיה העברית ביפו תשתק את ההשפעה הצרפתית. זה מהוה את ההתחלה הטבעית של עבודתנו התרבותית לאומית, וההמשך בא יבוא. יוגה אריח על גבי לבנה, עד שהבנין הנישא יושלם. ויחד עם זה תגדל פעולת הספרות העברית עם מטרותיה הנעלות והיא תחנך את העם לקראת העתיד הגדול של העצמ¬ אות הלאומית. הריני מסיים. לסיכום דברי הנני מציע את שתי ההצעות דלהלן: א) על הקונגרס להחליט על ייסוד אגודה כללית של בתיה״ס למטרת ייסוד קורסים ללימוד הלשון העברית חינם. ב) על הקונגרס לבחור בועדה לספרות עברית, כמחלקה ליד האכס־ קוטיבה, עם התפקידים דלהלן: א) ליסד כתבי עת עבריים פריודיים ולתמוך בהם, ולסייע ליצירות עבריות. ב) לתמוך בסופרים עבריים צעירים ולשלוח אותם למסעי השתלמות. ג) בכלל לעשות כל מה שיכול לסייע לשפה ולספרות העברית (כאן באה קריאת סיום עברית). (תשואות חמות). ד״ר רוזנהק: אספה נעלה! אם הרשיתי לעצמי להוסיף כמה מלים לנאומו של ד״ר אהרנפרייז, איני מתכוון בזה לפתוח בויכוח, כי כשם שאין טעם בויכוח על נושא כזה, כך אין בו משום תועלת. נרשמתי לרשות הדבור, כדי לבקש מאת הקונגרס הנעלה לנסח כמה החלטות קטנות שנגישן לפני הועה״פ. אספה נעלה! כאחד מבאי כהו של המון יהודי מלוכד מבין יהודי גאליציה, עלי לקבוע כי 750.000 יהודים בגאליציה, אינם מדברים בלשון .אחרת אלא בז׳ארגון. בכ״ז נאלצים הם להצהיר על הלשון הפולנית כעל