Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 169 (sequence 205)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0207-3518994- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
169 קמינקא הגויים". וכן מדבר גם הרמב״ם תכופות במפורש לגמרי על ימות המשיח, כשהוא מפרש אותם כימות תקומת המדינה וגאולת ישראל העתידה לבוא בדרך הטבע. אם בימי הבינים היתה נסיבה מעם הדת להפנות את עיני היהודים לא״י, הרי בזמן החדש פנתה הצדקה היהודית אינסטינקטיבית לאה״ק. מספר רב של מוסדות צדקה נוסדו שם בידי יהודים אירופיים, על ידי חברות ויחידים. משה מונטיפיורי נסע שמה בעצמו כמה פעמים ובקש לשפר את תנאי החיים של האוכלוסיה היהודית המדולדלת בירושלים, שברובם היו תלויים בתרומות צדקה (החלוקה). כשנוסדה חברת כל ישראל חברים, הצליח קארל נטר ליסד בית ספר חקלאי על יד יפו (1869) בשם ״מקוה ישראל״ (תקות ישראל) — הוא עשה בזה שלא מדעת את הצעד הראשון במובן הפרוגראמה הציונית המודרנית. אד עוד שנים אחדות לפני כן, בשנת 1861, פרסם רב מכובד, צבי הירש ק א ל י ש ר בטורן, חיבור הראוי לתשומת לב בשם "דרישת ציון", שבו הוא פונה בשם הדת אל בני זמנו ליסד אגודות לישוב א״י על ידי יהודים ומדגיש, שכבוד היהודים, דוגמת האיטלקים, ההונגרים, הפולנים ועמים אחרים, שהשתדלו בעד מולדתם בנפשם ובמאודם, דורש לעשות גם כן ככל האפשר כדי להשיג שוב את המולדת הארצישראלית העתיקה. דוד גורדון, אחד מיוצרי הפובליציסטיקה העברית החדשה, פעל מתוך התלהבות למען הרעיון, שמשמעותו נעשתה אקטואלית עם סבלות היהודים ברומניה ואחר כך עם רדיפות היהודים ברוסיה. שנות המאורעות 1881, 1882 גרמו להתעוררות מיוחדת למען ישוב א״י. זרם מהגרים, המון משפחות שדודות עד היסוד, זרם אל הגבול הרוסי המערבי והתעוררה השאלה: אנה יפנו היהודים האומללים הללו? ועדי העזרה החישו עצה: לאמריקה! מיליונות הוצאו לשם העברת הרבה משפחות, שמקוצר פרנסה ביבשת החדשה היה הכרח להחזיר חלקן אחרי שנים אחדות מעבר לאוקינום בעזרת תרומות חדשות. אך מתוך העם עצמו, מתוך לבבות אלה, שהרגישו באותן השנים האיומות לא רק את הסבל הרב בן החלוף, כי אם את האסון ההיסטורי בן אלפי השנים של העם היהודי, פרץ בכוח אלמנטארי הקול הקורא: לארץ ישראל, לארצנו שלנו, למקום שאחרי כל כך הרבה מאות שנים ימצא סוף־סוף ישראל המורדף מנוחה וקיום אנושי, כיאה לו! בכתבי עת עבריים ורוסיים הוכרז הרעיון הזה במלים נלהבות. ההבטחות הנבואיות, שהיו שגורות על פי כל יהודי קבלו לפתע מובן אקטואלי ונתקבלו בהתלהבות, כקרני אור של זמן חדש. ד״ר ל. פינסקר, רופא מכובד באודיסה, הקנה במח¬ ברתו "אוטואמנציפציוך, שבדין עוררה את הלבבות, גם לחוגי המש־