Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 153

153 ברומברג, שנירר, בלומנפלד, הנשיא, שטיינר, לאנדאו, שך לי, שהגרוע בכל הענין הוא זה, שהננו מצהירים בקול רם, שאין זה ענינו ישל הקונגרס, כיצד נבחר הציר. אני מציע, איפוא, שהצעה זו לא תקובל, אלא נאמר בקצרה: "חבר יכול להיות כל מי שהקונגרס קובע,/ ברומברג: תמול ושלשום היה לנו די זמן לשמוע דיונים ונאומים עניניים באמת, כעת אנו רוצים לעבוד! הריני מציע, איפוא, לסיים את ׳הויכוח מבלי לשמוע נאומים נוספים. — ההצעה מתקבלת. ד״ר ש ני ר ר: כדי למנוע אי הבנה רוצה אני לקבוע פעם ולתמיד: .סגירת רשימת הנואמים, משמע : אין הרשות ניתנת עוד לנואמים נוס־ ■פיס. סיום הויכוח, משמע: חסל סדר הנאומים. ד״ר בל ומג פלד: אני נרשמתי עוד קודם לרשות הדבור והעלימו עין ממני (הנשיא: אני מבקש סליחה). לא רציתי להציע שום הצעה, אלא לבקש הסברה, לדרוש הסברה — תמיד מותר. רציתי רק לשאול: ■מה יש לעשות, כשבמקום אחד נמצאים למעלה מ־100 חברים ופחות מי־1200 התכנית אינה לפנינו מודפסת, ולכן אין אנו יודעים, מה כתוב בה? הנשיא: לא יכולנו למצוא בית דפוס שידפיס בזמן כה קצר. שטיינר: נשאלה שאלה עקרונית, שאינה שייכת כלל לענין הנידון.;השאלה היא, אם רק צירים רשאים להשתתף בקונגרס. ישתתף אמנם כל ציוני, אך יצביעו רק הצירים, שאם לא כן יועמד הקונגרס על יסוד עקום. אין תועלת בתוספת, כי היא מובנה מאליה. הן אנו אומרים, שכל ציוני יכול לבחור בצירים. כן נשאלה השאלה, כיצד בוחרים י לא נוכל להכנס כאן בדברים על הארגון והצורה, כיצד ינתנו הקולות, כי אם נקבע את האגודות הקיימות כאורגני ביצוע, יגרום הדבר לפרוק האגודות בכמה ארצות. באוסטריה, למשל, יקרה זה תיכף ומיד. דרושה, איפוא, בהחלט החלטה סתמית במקצת. נגיד: ארץ, שבה 800 ציונים תורמים, בוחרים בשמונה צירים. הם נבחרים בכתב. בחירה, שלשמה יש להתאסף ולבחור ושמא גם לנסוע מאודיסה לורשה, היא בלתי אפשרית לחלוטין. אגודה, שחבריה יותר כד100, יכולה לבחור גם באופן עצמאי. אולם אנו דנים כאן רק על הכלל. רוסיה, למשל, משלמת כך וכך לקונגרס והיא זכאית לבחור בכך וכך צירים. השאר אינו אלא ענין ההסתדרות הארצית. ד״ר לא נדאו: בהתחשב עם זה, שרק לצירים תהא זכות הצבעה, הנני חוזר בי מהצעתי. שטיינר: אני מציע לקבל סימן א׳ ללא שום תוספת הצעה. שך: גם אני חוזר בי מהצעתי. הנשיא (מקריא את הצעת הרבסט): "יש לציין מקום, ששם תשולם התרומה המקנה זכות הצבעה (אל הרבסט): אני מעיר את תשומת לבו,