Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 108

יום ב׳ לדיונים ♦ הישיבה שלפני הצהרים 108 חזו לנו אינם אלא בדרך לשון ומליצה, ובאמת כאשר יבא משיח אז לא יבא לישראל להשיבו אל ארץ אבותיו ולשים קץ לגלותו הארוכה ולצרותיו המרובות, כי אם יבא לכל העולם לתקנו במלכות שדי וישראל ילד בגלותו לאור גויים כמו בימינו. ואחדים מהם הביעו דעתם בקצור כי הלאומיות היא נגד אמונתנו בביאת משיח צדקנו. והנני מחויב בזה להגיד את דעתי קבל עם, כי לא כן הדבר! אמונתנו ותקותנו היא מאז וגם עתה, כי יבא משיח צדקנו ויקבץ נדחי ישראל לארץ אבותיו ותחת שהיינו נודדים בארצות זרים נעים ממקום למקום, נשב אז בארצנו ונהיה לעם במלא מובן המלה הזאת! ותחת היינו לחרפה ולשנינה בעיני העם, נהיה לכבוד ולתפארת ליושבי תבל. זאת היא אמונתנו ותקותנו הנובעות מדברי נביאינו וחכמינו ז״ל ובהן מחזיק עמנו! אמנם עינינו איננה רעה כלל בטוב כל שוכני ארץ וגם אנו מאמינים לא פחות מהם מהיעודים הכלליים שבדברי נביאינו וגם אנו מתפללים בר״ה וביום הכפורים: "ובכן תן פחדך ד׳ אלוקינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כלם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם". אבל אחרי התפלה הכללית הזאת, הננו מתפללים גם כן: "ובכן תן כבוד דד לעמך תהלה ליראיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך". ואמנם כבוד עמנו, תהלתו ותקותו הטובה תלוים רק בארצנו ושמחתה בעירנו ומשושה, ורק אז "עולתה תקפץ פיה והרשעה כלה כעשן תכלה וממשלת זדון תעבור מן הארץ״! ה׳ יתברך ויתעלה שומר ישראל וגואלו יקיים את דברי נביאו (זכריה ה׳): "כה אמר ה׳ הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש והבאתי אותם ושכנו בתוך ירושלים והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלוקים באמת ובצדקה". בימיכם ובימינו תושע יהודא וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל. אחיכם מוקירכם שמואל בהרב מוהרי״ל מאהליווער הנשיא: הנשיאות סבורה, שנהגה על דעת הקונגרס בשלחה הצהרות תודה לרבנים שמואל מוהליבר וד״ר רילף שהביעו לקונגרס את אהדתם (תרועות הסכמה). אשר למכתבו של ד״ר רילף סבור אני, שיש לוותר על הודעת תכנו, כי תמצא הזדמנות לפרסמו. ד״ר ש. מאנדלקרן (לייפציג): ברצוני רק להזכיר משהו בקיצור: עוד אתמול שמתי לב, שלא דובר מאומה על המפעלים הגדולים