Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 109 (sequence 137)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0139-3518926- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
109 מנדלקרן, הנשיא, [מכתב] הרב כהן של אדמובד פון רוטשילד שפעל בהתיישבות שלו. אני מאמין, כי רק בהצלחתו של זה התעודדה היהדות להמשיך מה שהוא פעל כיחיד. .אני סובר, שנאה היה אילו הוזכר המעשה הזה עוד בהתחלת הישיבה ודעתי היא איפוא, שראוי להריע לכבודו. הנשיא: מוכרח אני להעיר על כך, שבהצעה זו הרינו יוצרים תקדים לגבי שאלה נכבדה. הרינו מביאים בזה את הקונגרס למצב בלתי נוח. עלינו לבחור, אם להראות כפויי טובה, או לוותר על עקרונות שעליהם נדון עוד. בכן, אני סבור שנסתפק בשמיעת הנאום הזה ונעבור על הצעה זו לסדר היום* **)) (תשואות הסכמה). הנשיא: ברצוני להקריא עוד גילוי דעת מעניין ביותר, אמנם לא נזכרת באגרת, שהיא נועדה לפרסום, מכל מקום לא צורפה אליה כל הערה על סודיות. אינני סבור, איפוא, שנהא נוהגים שלא בצדק, אם אקריא את מכתבו של הרב הראשי צדוק כהן (הקראת המכתב): "אדון יקר ונכבד, הנני מזדרז להעביר אל כבודו בלי איחור את המשלוח, שהגיעני עבורו מאמריקה. יואיל נא לאשר את הקבלה לשולח וכן להחזיר אליו את שני מכתבי הרב הראשי איזידור, יען כי הוא מחשיבם ביותר. אגב מילוי שליחותי הנני רוצה להשתמש בהזדמנות זו ולהודיעו שלא אמנע מלעקוב בענין רב אחרי כל המתרחש בקונגרס באזל. תהיינה הדעות על דבר תועלת הקונגרס הזה ושעת הכושר שלו מה שתהיינה, ראוי הוא לכל תשומת הלב. אכן פרוד הדעות תוך פולמוס — הכרחי הוא, ברם מי יוכל לסתור את עוצם התנועה ורצינותה, זה פרי יזמתו? אני תפלה לאלהים מקרב לב, שיאציל מרוחו על כל המשתתפים באסיפתכם וינחם בעצתו, ודיוניכם והחלטותיכם יהיו נא לטובת כל תפוצות ישראל. קבל גא, אדון יקר ונכבד, את הבעת הוקרתי הרבה. צדוק כהן".*) *) הרצל התכוון בתגובתו זו לעיקרון החשוב שהניח ביסודה של ההסתדרות הציונית שנוצרה להיות המוסד הלאומי, אשר לו הזכות הבלעדית לעשות בענייני העם. על העיקרון הזה עמד בתוקף בהודעה המוקדמת הראשונה על הקונגרס הציוני, שהוא המוסד המרכזי לענייני העם וצרכיו. "את המפעל היהודי יש להוציא מידי יחידים, אף שכוונתם לטובה״ — עד כדי העמדה לדין כל איש שיפעל על דעת עצמו פעולה לאומית (״ראה: "תעודות", בסוף הספר). — המתרגם. **) המכתב לא הוכלל בפרוטוקול, הובא כאן באדיבותה של הנהלת הארכיון הציוני המרכזי בירושלם. — המתרגם.