Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 70 (sequence 98)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0100-3518887- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאחר הצהרים 70 צעירים רבים יוצאים לחו״ל על חשבון המדינה, כדי להשתלם שם בכל מיני מקצועות. אין הבולגרי יכול, לדאבוננו, לשבות אף כלשהו מטיבו ואפיו גם בסיימו את האוניברסיטה ואחרי שהותו בארצות התרבות, בשל הריאקציה השולטת כעת בכל מקום ובשל המצב המוסרי הבלתי בריא כיום בבולגריה. ברם אם הבולגרים נחשלים בהתקדמותם המוסרית ביחס להתקדמותם הרוחנית, הרי היהודים לא התקדמו אף בזו האחרונה. גורמים שונים כאן, כפי שבראה אחר כך, על כל פנים עובדה היא, שהאוכלוסיה היהודית ילידת הארץ מונה עד כה מספר מעט מיצגי השכלה אירופית מודרנית. מספר הבורים אינו רב, דרך אגב, בין היהודים מאשר בין הלאומים האחרים החיים בבולגריה. לפי מספרי הסטטיסטיקה הבלתי מושלמת משנת 1863 שנקבעו לפי הנישואין — מספר הבורים בין הגברים הם: 23,24 אחוז; בין הנשים: 40,31 אחוז; בשבת 1888 היה אחוז הבורים בין היהודים שגויסו לצבא: 29,22; 1889 — 39,61 אחוז; 1890 — 45,06 אחוז; 1891—25,68 אחוז! 1892 — 22,35 אחוז; 1893 — 49,51 אחוז. ("סקירה על התלמידים", מם׳ 1). ברם, אין להעלים שבין יודעי קרוא היהודים נחשבים גם אלה שאינם יודעים אלא קרוא בסידור התפילות. אנשים כאלה אינם מצוידים, כמובן, באמצעים הדרושים למלחמת הקיום היומיומי ואף איבם מוכשרים לדון, איזו עמדה הם רשאים או צריכים לנקוט בשאלה זו או אחרת. בתיה״ס היהודיים הקיימים אינם מתאימים לתפקידיהם החשובים. בעיקר יש להתחשב בעובדה, שבבתיה״ס של כי״ח יכולים להתקבל אך ורק ילדי הספרדים. בבתיה״ם האלה מדברים רק צרפתית או ספרדית, והואיל והאשכנזים אינם שולטים לא בזו ולא בזו, נמצא שאי אפשר לילדיהם לבקר בבתיה״ס הספרדיים, והואיל והאשכנזים מצויים בכל עיר במספר מועט מכדי יכולת להחזיק בתי״ס ע״ח עצמם, הרי היו ילדיהם נאלצים לד,שאד במצב מוזנח מאד, אילולא היו קיימים בכל מקום בתי״ס של המיסיונים השונים. אין צורך להדגיש במיוחד, שבבתיה״ס הללו ילדינו נתלשים, אם כי לא תמיד רשמית, על כל פנים למעשה, מעיקרי היהדות. ברם, אף בבתיה״ם היהודיים אין מטפחים את ידיעות היהדות ותולדותיה. מסיימי בתי ספר אלה נשארו חייבים לגו תשובות על המומנטים החשובים ביותר בדברי ימינו: מי היה עזרא, נחמיה ומה פעלם, על ידי מי ואימתי הפכה יהודה פרובינציה ן — על השאלות הללו לא קבלנו תשובה. כדי למלא את הבטחתנו הננו רוצים לסקור סקירה שטחית את הסיבות לירידה הרוחנית של יהודי בולגריה. עלינו להודות, שהצמאון לדעת אינו רב ביותר בין היהודים הספר¬ דיים. מובן, שמצבם הכלכלי אף הוא משפיע, אולם קיימים גם גורמים