Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 49 (sequence 75)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 52% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0077-3518864- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
49 מינץ לואיגר... הם נזקקים לדם נוצרי — כה אומר הכהן דקרט... כה אומרים המנהיגים, והעם חוזר אחרי דברי הבלע האלה. היהודים בכללם ובפרטם מלווי בנשך המה ונוכלים, פרוצים וסוחרי נשים, צירוף כל הרע — זהו החרוז המתועב החוזר בלי הרף. זוהי הדעה. השלטת עלינו, המוצאת את ביטויה בבתי המרזח ובטרקליגים, בצבא וכן ,אפילו בבתי המשפט. שנאה עוורת זו הגיעה עד כדי כך, שיהודי עני הותקף פעם ע״י סיעת נשים קנאיות מוסתות רק על שום זה שהוא עבר יום אחד לתומו ברחוב בוינה עם ילד בלונדיני, לא טיפוס אריי, ונתפש בהאשמה שגזל את הילד למען שחטו למטרות דתיות. השנאה הזאת משפיעה, כפי שקרה לפני זמן מה בבאדן על יד וינה, שילד קטן אחד עשה עצמו, כאילו משפחה יהודית אחת רצתה להתנקש בו לשם צרכים דתיים. ובמקרה שני — אף זה מהעבר הקרוב — נער בן 13 הפיל בך גילו תוך זריקת אבן ופצעו פצעים אנושים בקראו: י:! Jud! Jud“. וכה יכול אני להרבות דוגמאות על דוגמאות. אך איזה צורך במשל לעומת העובדה, שהרי ביטויי השנאה הפראית ממלאים את טורי עתונותבו וזכו לפרסום המדאיב ביותר. אכן הפלדמרשל של אוסטריה התחתית, ברון גודינוס, צדק בדבריו על כוחה של האנטישמיות: "כח זה מעיד על הדם והדמעות של קרבנו־ תיח" האם רצוי למנות? האם ניתן כאן לטפל במספרים ן די לדעת, איך שנאת היהודים באוסטריה מוצאת אל הפועל ואיזו נקודות התקפה היא, בוחרת לה. אישיותנו היא שסוחבתד, לתוך האשפה וטבענו הפנימי היא שרו־ מסתו ברגל. היא מחשידה את רגשותינו, מסלפת דברים, טופלת עלינו׳ פשעים, מפשיטה מעלינו את זכותנו, רוצחת את שמנו הטוב, פוגעת. בכבוד נשינו. זהו תכסיסה, שמוראו נותן לשער את היקף הכליון הרב המדאיב, לכך דחפתנו האנטישמיות. הריני מדבר על האבדה הבלתי חוזרת של שמחת החיים, של ,אומץ׳ הלב ושל הכוח החי, אך אין די בהשפעה זו בלבד: כשרון הפעולה של האנטישמיות גדול הרבה יותר. היא מבודדתנו בתוך מערבולת המפלגות, היא בונה קירות סביבנו בשוק הפתוח, היא מחרימתנו בגיטו רוחני! בידוד היהדות, זוהי־ מטרתה הקרובה ביותר, ואמנם כמעט השיגה את זה — בידוד בשטח הפוליטי, הסוציאלי והכלכלי. ביחס הפוליטי השפיעה האנטישמיות באופן מפורר. מי הטבילה היו למי הפירוד, שהפרידו ליסודותיה את מפלגת הליברלים הגרמנים הגדולה ואיפשרו את ייסוד הגרמנים הלאומיים, המפלגה העממית, הגרמנים. המתקדמים, הסוציאל פוליטיקאים וכד והעלו מתוך מפלגת הנוער הצ׳כי