Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 38

יום א׳ לדיונים הישיבה שלפני הצהרים 38 פחחים. המשכורת הממוצעת — הוגנת. קיימים Trade Unions לגברים ול¬ נשים׳ אך אלה נמצאים תדיר בעליה וירידה. ביום נלחמים על יום עבודה בן 8 שעות, אך אין הדבר רציני כ״כ. יתר על כן, הנידון .אינו אלא השגת משכורות גבוהות יותר ובתי מלאכה היגייניים. הסטטיסטיקה של ךי- Trade Unions מעניינת מבחינה זו, שהיא מראה, כי היהודים פועלים הם במלא מובן המלה. חולשת הפועלים עד כה היתד. בזה, שנהו בעוזרים יותר מדי אחרי מנהיגים ידועים, וע״י כך נוצר ניגוד. ברם, במקצוע החייטות התגברו על השקפה זו, כי האומן והשוליא מאוחדים יחד לטובת שניהם, השוליות נאלצים אמנם ל״הזיע", אך לא כבחוגים הבלתי יהודיים. לסעיף ב) באומנויות שונות מאוחדים האומנים במטרה להתגונן מפני העוזרים וכן גם לשם עזרה הדדית בפני הרדיפות התקיפות מצד פקידי הממשלה, הרוצים לכפות עליהם שמירה קפדנית על חוקי החרושת. יש לומר בודאות, שההקפדה היתרה של חוקי הרשות הללו תגרום לחורבן החרשתן הזעיר, כי הוצאות הבניה של בתי מלאכה סניטריים, שמצווים עליה לפי החוק אינן בהתאם להון המושקע. נותני העבודה במקצוע ההייטות הם לרוב אנשים שעלו ממעמד הפועלים. היהודים מסוגלים להעשות נותני עבודה בזעיר אנפין, אבל כאן נשאלת השאלה, אם סגולה זו אינה אשמה בכמה קשיים כלכליים. לסעיף ג) למקצועות היהודיים שייכים: עורכי דין, קצת מבקרי אמנות ואמנים, נוביליסטיים ועתונאים. מעטים הפרופיסורים היהודיים באוני¬ ברסיטאות (פרט לכסא הרב או הספרן העברי). לעומת זה יש שפע של מורים למתמטיקה ולמדעי הטבע. דוכן הפרקליט הוא המקצוע החדיש של העשירים, בעוד שרוב המעמד הבינוני, שאינו מבעלי אומנות, הקדיש את עצמו לענפים שונים של השרות המדיני האזרחי. ישנם גם קצינים אחדים ידועי שם. בדרך כלל אין השרות הצבאי חביב על היהודים. וכן ראוי לתשומת לב, שמספר הרופאים היהודיים מיצער הוא מאד, והמעטים שישנם — ברובם זרים הם. לסעיף ד) המעמד המסחרי, הריהו ללא ספק האיתן ביותר בין היהודים. הסוחר הדל ביותר הוא הרוכל. אעפ״י שמקצוע זה נעלם והולך. העשירים מיצגים את הפירמות הגדולות בתוך העיר הפנימית (City) של לונדון. לכל ענף תגרים יהודיים, סוחרים, סוכנים וספסרים, ובעיקר בענף סחורות המושבות. הנקודה המרכזית השניה במסחר היהודי היא הבורסה וסעיפיה, כגון: בנקים, משרדי כספים עד חדר החלפנים הפשוט. אם מספר היהודים המספסרים בבורסה מתאים באופן יחסי או לאו — דבר אחד ברור, שבמסחר לא יאמר בגנותם מאומה.