Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 5

5 ליפה, הרצל הציונית סכנה לעמדתם האזרחית והרואים את אשרם אך ורק בהיטמעם בלאומים אחרים, אליהם הננו קוראים את קריאתו של שר הצבא היהודי, שהיה קורא אל חייליו בצאתו למלחמה: "מי האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו!" לאום כישראל, שזה שלשת אלפים שנה אין בקרבו אנאלפביתים, אף בלי חובת לימוד כפויה, לאום שכל כהות התופת לא יכלו במשך אלפי שנים לגזול מאתו את הכרתו הלאומית, מכיל עוד די בה חיים בקרבו, כדי קיום לאומי עצמאי ואינו יכול להיואש מעצמו, עמנו הוא בעל היסטוריה רבת עלילות והשפעה. מלחמת החרות הראשונה, שדברי ימי העולם יודעים לציינה, הריהי יציאת אבותינו ממצרים, שבה אך מתחילים דברי ימי העמים. אולם דברי ימי היהודים, הריהם דברי ימי הרעיון כובש העולם. התחיקה האנושית הסדירה הראשונה, הריהי היהודית. ספרותנו העתיקה קרואה בשם התנ״ך, המתורגם לכל הלשונות התרבותיות והתרבותיות למחצה והוא משמש מאות מיליונות משפחות כספר בית מרומם את הנפש; במזמורינו (ה"תהילים") משתמשים כהני כל הדתות. אין הלאום העברי חסר לשלמות אלא את ארץ אבותיו, ועל כך הרינו רוצים בעצם לדון. פחד הישוב היהודי בא״י על המתבוללים אינו מחוור לנו, במה יזיקו אותם העולים לאחינו הנשארים י עד כה קיימות כבר שלשים ושתים מושבות יהודיות באה״ק, ואין אנו מרגישים את עצמנו מקופחים כל עיקר. כך לא גרמה התערוכה הארץ ישראלית בברלין, קלן וברסלאו *) לאיזה נזק שהוא, כך אינם מזיקים לנו אף אותם היהודים הרבים, אנשי המעשה והיזמה, שעלו לירושלים ולערים אחרות באה״ק. והנה הקונגרס, אכן, הקונגרס! הקונגרס הזה הריהו — מלבד הענין העומד על הפרק — אספת עם פומבית, הבאה למחות נגד 1800 שנות הרדיפות, הלחץ והעינויים, ככל מיעוט אחר שפגעו בזכותו והגבילוה. כשזכויות האדם שלנו מצטמצמות מכל עבר — האם נוותר אף על זעקתנו, זו זכותנו היחידה שנותרה לנו ד אנו היהודים לא נואשנו מהאנושות למרות העוול שלא יתואר והבלתי פוסק שסבלנו. הרינו מתכוונים לפנות אל המצפון הכללי של אירופה בתקוה שהאנטישמיות והאהבה הנוצרית המסולפת והמוטעית לא כיבוהו. אנו יש לנו להתאונן על ממשלות, עמים ואנשי כהונה. משך זמן מסוים האמנו, כי נמצא את אשרנו בתרבות הארית, שהתחבבה עלינו כל כך, אך היא בגדה בנו. ירמיהו כבר קונן: "קראתי ) התערוכה הארץ־ישראלית הנודדת הראשונה נערכה שס בשנת 1896 (ה מתרגם).