Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1931-01-01 · XXII = 1931/32 (1931-1932) · page 17

XII הן בר״י הן בר״א ובל תוקף ועוז שלא נכתב בו יהי׳ כאלו נכח׳ב מפורש באר היטב. וליתר תוקף בטחץ המשכונא שעבדנו אח הבית הנ״ל על סך המעות הנייל pp ורוחי, על בית העצה פת בערלץ בדינא דמלבוחא בכא״ה להיפוטיקי ראשונה. ומסך שלשת האלפים ר״ט הנ״ל כל זמן שלא ישולם הקק להאפוטרופסי׳ או באי כחם ינחן להאפוטרופסי׳ הנ״ל או באי כחם בכל רביעי׳ שנה על הסך אלפים ר״ט קרן הנ״ל אשר נמסר לקופת הקהל רוחים ע״צ החר כתחז״ל סך חמשה ועשרים ר״ט שהוא חמשה למאה לשנה. אמנם בדבר הדוחים מסך האלף ר״ט pp הנ״ל שנמסר על אורדר שלנו להגבאים דחה״ק הנ״ל כבר התפשרו האפוטרופטי׳ עם האלופי׳ הגבאי׳ הנ״ל אודות הדוחים עליהם כמבואר בכתב התקשרות שנעשה ביניהם ביום אחמול ף׳ ד שבט חקוא״ו. ומעתה כל ריוח שיזמין ה׳ לכל א׳ מבני קהלתנו יצ״ו יהי׳ משועבד לסלוק הדוחים הנ״ל כי קבלנו המעות בתורת עסקא לכל בני קהלחנו. וקבלנו על עצמינו וגם נזרנו על כל בני קהלחנו יצ״ו ועל בניהם :ובני בניהם עד עולם בח״ח שכל משך הזמן שלא יפרעו מעות הקרן הנ״ל אד האפוטרופסי׳ חנ״ל או באי כחם ינחנו אזם הדוחים הנ״ל תמיד לזמניהם מהאלופי׳ הנובי׳ דקהלחנו הממנים על קופח הקהל בא שאלה או א*רדר מן הפת©■׳ ומנהיגי׳ או משום מושל עאנו. ובפרוש הותנה בינינו ב״א- קודם למעשה וכתנאי ב״ג וב״ר לכל הלכותיו שאם יעברו בני קהלתנו יצ״ו ח״ו ולא יסלקו הרוחים הנ״ל בפעם אחת אמנו הראוי אזי חיכף יהי׳ חל חיוב החשלומין על אנשי קהלחנו לשלם כל החוב pp ודוחים בפעם אחת מקופח הקהל עד פרוטה אחרונה אבל אם יסולקו הדוחים אמניהם תמיד בכל רביעית שנת יעמוד קרן המעות סך שלשת אלפים ר״ט הנ״ל תמיר בחוב ביר בני קהלחנו על האופנים הנ״ל עד בוא גואלנו אי״ה. ואם תהי* נאלתנו בזמן קרוב או שחהי׳ ח״ו סבה לא ניחנה להכחב שיפרדו בני קהלחט יצ״ו אזי מחריבים בתחלה לגבות מעות הקרן הנ״ל ולשלמם להאלופי׳ האפוטרופסי׳ הנ״ל או באי כחם והם יחזיקו ויעשו בהם במקום אחר כפי צוואת המנוח זצ״ל. כל הא דלעיל נעשה באסיפת והסכמת האלופי׳ פו״ס קהלתנו יצ״ו בצירוף ט״ו האנשים טובי העיר בעלי החמניות אשר דבריהם אינן צריכק קנק וחזוק. נעשה ונגמר בכי טוב היום יום נ׳ ך׳׳ה שבט תקוא*ו פה בערלץ. אץ זה תוספת אלא ביאור לדברים הנאמרים לעיל בשטה ך״ב אמנו הראר שאין משמעותו דוקא בלי שום שהי׳ במיעוט קימעא רק שלא יאוחר זמן החשלומץ של הדוחים מזמנו הקבוע יותר מחודש או שני חדשי׳ או רביעית שנה לכל היותר, זה פרושו ודין קיומיה. שמעון יימלש. דוד בעוורונג הנקרא מהערפורט. ברוך בענדיט כ״ץ. יהורא אב הלברשטט. הק׳ אברהם במהור״ר מאיר רינטל זצ״ל מבראן. חיבות ע-פ צוואת המנוח זצ״ל הנ״ל דב״ח p קיו©הק.