Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1931-01-01 · XXII = 1931/32 (1931-1932) · page 16

XI צבי הירש סג״ל. אברהם הלוי. דור הנקרא מהערפורם. הק׳ פייטל ברלין. הק׳ אברהם במ״ה מאיר רינטל זצ״ל. הק׳ יואל בס״ה זנוויל ה״ש ז״ל מבערלין . הק׳ ליפטן רעסא. IVIII] דף פ״ד ע״א. מאחר שהסכמנו כבר ז׳ טבח חק״ד ל׳ באסיפת פ״ו דקתלחנו בצירוף ט״ו אנשים ויחידי סגולה לבנות הבה״ם על ב׳ השערים דלפני בהכ״נ בפי הנז׳ בפנקס זה אונ׳ אוררר להאלופי׳ הגבאי׳ דבה״ט דאריבר איץ נהענדינט, וויילן אבר הפו״ט מו״ה שמואל ה״ש זצ״ל בצוואה שלו מנדב גוועזין החלק הרביעי׳ מכל עזבונו לבה״ט דקהלתנו באופן דש מן ואל בית א׳ דר6אר קויפן מיט קונסענץ מאהמיר״ה אונ׳ פרדינגן והשכר דירה זאל זיין להספקה הנ״ל כמבואר באריכות בצוואה שלו, ווילן נון מצוה לקיים דברי המת איזט וביותר להחזיק עמוד התורה ולמיחש המעות ח״ו חוץ לקהלחנו וחוץ למדינתנו גיהן זולטי כמבואר בצוואה בדבר הקונסענץ כידוע לכן הסכמנו ח״ט לטבור לאפוטרופסי׳ הבית שלנו הסמוך לבה״ב .עם הבנין החדש על הב׳ שערי׳ באופנים המבוארים למטה ווילן הבית הנ״ל איץ קונסענץ הט מאהמיר״ה סקדם. עש איזט אבר הבית הנ״ל עם הבנין החדש דעל הב׳ שערים ניט אין ווערדייא כפי הסך החלק ד׳ מעזבון אשר ע״כ האבין האלופי׳ הגבאים דבה״ס פיארגישלאגק נאך א׳ שטאקווערק על הבית הסמוך לבה״כ אויף צו זעצן •אונ׳ ווא וואול הבית הנ״ל וויא אויך הבה״ט עגאל צו בויאן על צד היותר טוב וכסי צייכנונג של בעל המלאכה אשר שבר הבנין ותשמישי׳ יעלה על סך אלף ר״ם ואז יעלה כל הבנין לסך הנדבח פ״ו המנוח מו״ה שמואל ז״ל. ואלופי׳ פ״ו יחאטו הבית הנ״ל לאהפוטרופסי׳ המנוח ז״ל כסדר ונהוג רקבלו המעות הנ״ל מהם ויתנו מהסך הנ״ל אלף ר״ט לגבאי דבה״ט לצורך בנין הנ״ל והגבאי׳ דבה״ם יחנו בח״י בחב קשור והתחייבו׳ לאלופי פ״ו באופן שיבואר למטה ושלא יחזרו ב' צדדים מיום דנן ולעלם.. והאלופי׳ פ" ו דינגן אב מהאפוטרופסי׳ הבית הנ״ל לעולמי עולמים עד כי יבוא משיחנו בשכר שיעלה המעות הנדבח המנוח הנ״ל א ה׳ למאה לכל שנה דהיינו פ״ו הבין צו גניסן הדירה אב״ד דקהלחנו ביוואונט וכה״ג דיא מעהל שטוב וחדר הקהל וחרר הגובים והחצר והמרתף ונם דיא דורךגענג תחת הב׳ שערים והמותר דהיינו הדיר׳ הרב מ״ה הירץ והבניני׳ החדשים יהי׳ לצורכי בה״מ כה״ג לעולמי עולמים בלי שום מוחה וקטרוג. ואלופי׳ הגבאי׳ דבה״ט יחנו לקופת הקהל יצ״ו מסך אלף ר״ט הרוחי׳ לבל שנה ושנה א ה״ל שהוא חמשים ר״ט דהיינו בה״ג לכל רביעית שנה י״ב ר״ט י״ב ג׳ נ״ק לעולמי עולמי׳ והרוחי׳ הנ״ל זאל כל רביעית שנה מקופת הקהל גיגעבן ווערק להאפוטרופסי׳ הנ״ל נ״ק וימסרו האסוטרופסי׳ הנ״ל אזי כל פעם לגבאי רבה״ט כפי צוואת המנוח ז״ל. ומאחר שמצאנו כל הנ״ל ראו/י ונכון לכבוד המקום ותורתו הקדושה בבן הסכמנו יחד על כל