Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1930-01-01 · XXI. (1930) · page 200

194 gegengeführt.1€1) ״Der herbe Winter eines langen Exils war vor־ abergegangen, der Frühling setzte ein, und Blüten neuen Lebens wurden auf der Erde sichtbar — in der Person Esras und seiner Freunde.162 ״) 161) Sehir r. 11, 3, Jalkut II, 986: ענה דודי ואמר לי ענד. רי על ידי דניאל ואמר לי על ידי. עורא מה אמר לי קומי לך ראיתי יפתי כי הנה ה.םתו עבר אלו שבעים שנה שעשו ישראל בגולה הנשם חלף הלך לו אלו חמישים ושתים שנה משחרב הבית עד שנעקרה מלכות כשדים ♦ [Zur Erklärung von Schir 2, 10:] ״Mein Geliebter hebt an- — durch Daniel ״und spricht zu mir“ — durch Esra. Was sagte er mir? ״Erhebe dich, meine Geliebte, meine Schöne, und komm“. ״Denn siehe, der Winter ist vorüber“ — das sind die 70 Jahre, die Israel im Exil verbringen musste; ״der Regen ist fort“ — das sind die 52 Jahre seit der Zer• Störung des Tempels bis zum Regierungssturz der Kasdim.“ — (Daniel konnte keine grosse Wirksamkeit zur Entfaltung bringen, weil er sich in Susa aufhalten musste. Aber Esra hat sein Werk in Babel weitergeführt und vollendet. Raschi Pesachim 87 a, Initial wort יו עילם) *«*) Ibid.: הנצנים נראו בארץ כגון מרדכי וחבורתו עזרא וחבורתו עת הזמיר הגיע הגיע זמן בית המקדש שיבנה וקול התור נשמע בארצנו אמר ר׳ יוחנן... אי ד הוא זה קולו ״ של כורש שנא' מי ככ& בבל עמו.(Schir 2, 12): ״Die Bluten werden sichtbar“ — das sind Mordechai und seine Freunde sowie Esra und seine Freunde; ״die Zeit des Sanges ist gekommen“ — nämlich die Zeit, da der Tempel erbaut wird; ״und die Stimme der Turteltaube wird in unserem Lande vernommen“ — das ist die Stimme Koreschs, der (E I, 3) verkünden liess: Wer von euch wolle, der möge mit Gottes Beistand nach Jeruschalajim hinaufziehen.“