Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1930-01-01 · XXI. (1930) · page 132

126 ziehen. Ein solches Vorgehen wird im Talmud einem gesetzmassigen (vom Könige) bestellten Steuereinnehmer, der bloss die vorgeschriebenen Abgaben fordert, gegenüber ausdrücklich missbilligt, Kelim XVII. 16, und ist verboten nach dem allgemeinen Grundsatze דעא דמלכיתא דינא♦ Dem willkürlichen, oft ganz eigenmächtig erstandenen Zöllner gegenüber war Selbsthilfe erlaubt und sogar gestattet, sich sonst religionsgesetzlich nicht ganz einwandfreier Mittel za bedienen. Die Entziehung vom Zolle wurde (ganz wie das heutige Verhalten der Reisenden der Grenzzollbehörde gegenüber und die allgemeine Steuermoral) nicht wie ein diffamierendes Vermögensdelikt Diebstahl (heute Betrug), sondern blos als Entziehung von einer schuldigen Forderung aufgefasst. Ähnliche Steuerentziehung Nedar. 62 b dazu Rosch. Schiffszoll für die passierenden Schiffe Aboda Sara 10. Brückenzoll, dieser scheint der häufigen Erwähnung nach eine wichtige Rolle gespielt zu haben. Sabbat 78 b wird die Brückenmaut ausführlicher behandelt, dort ist auch die Rede von einem Brückenpassierschein, קשר של מוכסים, der so erklärt wird, dass der die Brückenmaut Entrichtende am Anfang der Brücke ein Zeichen erhielt, dass er dem Einnehmer am andern Ende der Brücke vorzeigen musste, es war dies ein Freipassierschein. 2) ננסקא, das ist die Grundsteuer. Diese scheint contingentiert gewesen zu sein in der Art, dass eine Steuergesellschaft bestand, die eine gewisse Summe für die einbezogenen Grundstücke כלים ם" י״ז מ׳ טז "מקל שיש בו בית קיבול מזוזה ומרגלית" ופי' הרע״ב לעלשץ כן כדי לגנוב בו את המכס נדרי, סב ואמר רבא שרי ליה לצורבא מרבק למימר עבדא דגלרא אגא לא יהבנא אכרגא מ״ט לאברוהי אריא מיניה ע״ז י: ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מיכסא! (עיי, בדש״י) שבת עח: ת״ר המוציא קשר מוכסין עד שלא הראהו למוכס חייב משהראהו למוכס פטור, ר, יודא אומר אף משהראהו למוכס חייב מפני שצריך לו. מאי בינייהו? אמר אביי איכא בינייהו רהיטי מוכסא, רבא אמר מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו, ר אשי אמר חד מוכס א״ב מפני שצריך לו להראות למוכס שני דאמר ליה חזי . . נברא דמוכס אנא. התם באני מטמרי הוו דאינהו גופייהל לא הול יהבי טסקא למלכא ומלכא אמר מאן דיהיב טסקא ליכול ארעא. 2) ב״ב נד