Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1929-01-01 · XXi (1929) · page 358

285 Text des Titelblattes: םפר תיקון חצות הועתק משערי ציון כאשר נוהגים היראים וחרירים על דבר ה־ להתאונן ולקמן על חורבן ב״ה ועל נלות השכינה לפחות בכל ליל ה* וכל ליל שלמחרתו יהי• ער׳זז או תענית צבור יתחיל ללמוד שני(!) שעות קודם חצות הלילה תחילת משמורה שניי• עד חצות ואח״כ יחלוץ מנעליו ... והוספנו מחדש על חטא שיאמר לאחר וידוי בליל ער׳ח ותענית צבור: נכתב בשנת תרחם את ציון תבנה חומת ירושלים לפ״ק על ידי יעקב בד מענדלין קעט שלי״ט: נכתב ועמר בגבאות כמר מאיר עמק וכמר משה ננז שלי״ט גבאי הקדש: A6) Megillath Esther (Estherrolle). 20,3 cm hoch. Pergament. Mit Drehrolle. Prachtvolle und kunstvolle Schrift und Ausstattung. Den Text begleiten in Feder- Strichzeichnung am Anfang, Ende, oben und unten, lückenlos, auf den Inhalt bezügliche Bilder. Zwischen den Kolumnen Säulen-, Blumen- und Engelornamente. Vgl. Bild 3. Bezüglich der Entstehungszeit könnten wir uns dem Katalog anschliessen, der das XVI. Jahrhundert annimmt. A7) Ritual für die Besehueldung. Mit facsimilierter Abschrift des Titelblattes des Buches סוד הי, welchen Titel das Buch auch angibt. Das Titelblatt ist bucbstäblieh genau gleich dem des in Amsterdam 1709 von Salomo b. Josef Kaz Proops gedruckten und weitverbreiteten Boches gleichen Namens, unter Einhaltung der Text eint eilung und der besonderen Druckangaben. Die Ornamente sind aber reichhaltiger, auf dem Titelblatt sowohl wie im Text. Höhe und Breite gleich denen des vorschwebenden Druckes, 14,5 bzw. 9,5. Pergamentartiges Papier. Geschrieben Dienstag, 7. Kislew 513 (Dezember 1752) von Thoraschreiber Samuel Sohn des Ascher, wie es scheint für Lob S. des Elchanan Kaz in Frankfurt a. M., der am Schluss des Buches als Eigentümer angegeben ist. Später ging es gemäss weiterem Eintrag in den Besitz von David S. des Moses Zeh! levi über. Der erste Besitzer Löb benutzte das Buch beim Unterricht in der Beschneidungskunde, den er bei Nathan S. des Michael Kaz genoss.