Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1929-01-01 · XXi (1929) · page 112

38 C ודירת ארץ לבני אדם ייסדתה ולא געו לשמים ולא שכנו בארץ ויהי כל האp ודודים בבת (2קלליהם Antonin 369 c (8דנתם כפי (2מעלליהם ואיך צר להם (4מקום (6ונדדו ממצוא קן;7בבל (7מקום ונוסדו יחד פה אחד לעשות שיני לאל אחד וכפי כסיל מחיתה פצו ובקילוע (®1קלע נופצו .I ..I .. ־ I ונותשו ונעשו שמה ושאייה זדו ומקו פלילייה ולבינה היה להם לאבן , I .״.־ V■ אל אשר (18דברו מפוצץ אבן לחלוק על עושה כל באומר (14וחימר [הי]ה להם לחומר טירת שמים לך חייסנתה י]זמו תת רשותם בשמים ובארץ אל נא לעולם V אחדים בשיח (1ממלליהם בעלות לך שאון (2יילליהם M ׳. — .*• I גירות בפח ברוחב מקום (8דימו לקנן ברום מקום המון אחד ודבור אחד ושנו ושיננו אחד לאחד זומן להם (8אשר חפצו (9חישבו להתיצב פן ינופצו IX , טעמו עשות למו שם ('1שעייה יען כי לרב עלילייה כבד לבם כאבן לכן (12ניפצם כאבן מיללו כולם והשוו אומר ניתנדל יוצר על חומר *)מילליהם *) Die Setzung des Zeichens v übel* dem ersten ל der drei bezeichneten Worte Ist schwierig; bedeutet in dieser Handschrift einen vollen e־Laut. an allen drei Stehen ist aber ein Murmelvokal zu erwarten; dient in anderen Hs. der Bezeichnung des Murmelvokals; die Zeichen stammen wohl von späterer Hand. *) corr. «) י ר דימו(* המקוס) com •) Vor אשר über der Zeile: חשבו (9 את 0י) über ל schwer verständlich. “) שעייה corr. urspr. 8נ גיפצם (י1?שערו רה) corr. 14) Zeichen Uber ח nicht zu erkennen«