Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1929-01-01 · XXi (1929) · page 108

34 A ... צפית* ־לעתידתך ש]לום (*ומישור מציאתי אור ונתן עוז וק[דושה] .... B [נ]אחר למבול ישבתו־. תלים בתיבה יישבתה והוצאתה אבנירי]ם (2השבתה םנו[יי]ם ישיבה עלי ניא חיציעו לעת למשפחותם יצאו משפט ו’נ אים מושיב יחידים יי את ימנ[ר] צורריו ימגן נצוריו ב נטיעתם בארץ הפריצה עול׳תה כעלתה (*ניצה צמחי איש מצדיק רפיו עימו היצדיק שפע טוב עולם הורשתם עדי עד קיימתי בריתך פלי .. קירבתי חיבתך רבץ .. תתי אור חדש ליציאתך אור על דרכיו ננה בקודש 1 אות לטובה השבתה נם ביתה יחידים הושבתה היתרתה אסורים זכרתה סגורים י .״ < י טפם בתיבה עבור (3הצניעו כי מעט היו והרבה הויצבאו ככ ויהיו בני נח ו’נ עושה ו’נ לאמר לאסורים ו'נ שומר Ia ישמיד צריו ישמור ציוריו II מחפציהם אדמה הישריצה שריגים נפנם היניצה פ] צ [ט]וב מעט לצדיק ק].... יסוד עולם הוא הצדיק ש] וכדומה הפרשתם ף Ms.:ומישור♦ *) Corr. urspr. חבבתה? *) Die Lesung stammt von Herrn Professor Kahle. 4| Ms.: ניצךן; von j_ über צ wohl ein Stück abgesprungen, sodass j_ za sehen ist.