Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1929-01-01 · XXi (1929) · page 48

8 .17 .N0 באשר שנברר לפנינו ח׳מ עפ*' קול המון רבים אוסרי׳ שהיה המנוח הדר מרדכי במהודר שמואל הלוי נתן סית לבה״ב בשנים קדמניות וכאשר שמענו כן מצאנו וראינו ם־ת של המנוח הרמים הנ״ל רק חפשנו בחיפוש אחר חיפוש בפנקס אלו־ הצדקה ולא נמצא בשום מקום שנדר ונדב הסית לצדקה אך מסתמא דעתו הי־ לפרש במקום שסתם להקדיש בעין יפה והיום הקרבנה בנותיו לפנינו היורשים אותו למלא מקום אביהם דל ומקום הניח להם להתגדר בו והקדישו הס״ת של אביהם ז״ל לצדקה הקדש עולם למען תהי׳ השירה הזאת לאות ולמשמרת זברון לדוד׳ להזכיר נשמתו של אביהם ו״ל בשבתות וי״ט וימי־ נוראין בתוך שאר נשמות הצדיקי׳ והחסיד׳ ותהי׳ נשמתו צרורה בצרור החיים וכר. נעשה יום א׳ יוד(1 אדר שני תצא לפיק. נאם הק. אלעזר בן הריר אהרן משה סנ*ל הורוויץ, ונאם יוהנן בן בהדר שמעון דל, ונאם צבי הירש2) דאמבארשיץ. .18 .N0 והאיש משה הלך ונדל נדול דעה קנה חכמה ובינה יתירה נודעת לו לעשר ולחשוב מחשב׳ במלאב׳ עבודת הקודש קידושא רבא יתקרי קרי בי׳ רב הוא תני ומתני לית לי׳ שיעורא היה האלוף הקצין הריר משה בהמנוה הר״ר איסרל סניל זציל, נדבה רוחו ולבו הטהור כמה פעמים לבהיב כאשר בפנקס הצדקה יציו. ובוודאי על טוב יזבר שמו ויהי־ לכבוד ולתפארת לבנים אבותם. והיה המנוח הריר (3אביגדור בנו של הרמים קרא ושנה ושימש ת״ח ומת בחצי ימיו בא הרמים לפני אלופי׳ גיצ דמתא להי׳ באבא המזכה ברא ונתן מתנה לצדקה להזכיר שמו ונשמתו בשבתות וי״ט וימים נוראי׳ בתוך שארי נשמת הצדיקי׳ והחסיד׳ ותהי׳ נשמתו צרורה בצרור החיים ונר. וליתר תוקף באו האלופי׳ נבאי־ עה״ח יום ב׳ כה־ סיון תצא(4 לפיק (נבאים הנ״ל). באשר שגבאי אחד נונע (אלעזר בן הריר אהרן משה סנ״ל הוחזק) לבן חתמתי בחריקאו הק. קאפל בהדר וואלף דל שוינ. .19 .»N באשר שנמצא בפנקס הצדקה שהיה הקצין הריר (אהרן) משה בהדר (ישראל) איסרל סניל דל נדר ונדב טס של כסף והותנה תנאי כל ימי חייו וחיי בניו יהי־ הטם בידם להביא לבהיב בשבת וי״ט וימי׳ נוראים ואחר מותו ובניו לאחר מאה שנ׳ יהא מונח בתיבת הצדקה מכח זה עיי מחלוקת שנתרבב בקהלתינו לקחו הקהל המם מבניו ונתמשכן וירד לטמיון ועכשיו התעורר לבו הרמה של רמים הנ״ל ונדב מחדש פרוכת ״שפינל של ממוט בלא״ (Blan) "עם זילבר שטיק" מצופה בכסף חליפי הטם ובפירוש הותנה שמיד ולאלתר יהא הפרוכת הניל קודש נמוד לצדקה לחלוטין ולצמיתות עלמין ויהא מונה בתיבת הצדקה וחתיבא דאיסורא על הקהל ועל הנבאי׳ דמתא כמו כן על בניו שי׳ למכור ד.פרכ׳ הניל או להחליף כיא ישאר לצדקה לחלוטין מיד ולאלתר מבלי שום שיור בעולם. להי׳ לאות ולמשמדת לזכרון לדורי דור׳ באנו עה־ח יום ב׳ כח׳ פיון(4 תצ״א לפיק (גבאים הנ״ל). *) 18. März 1731. 2) Damborschitz, Städtename. ®) s. Alraosencassiere, Jahr 1724. *) 2. Juli 1731.