Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 328

287 .4,11 עבו אפילו עד שלשים יום טמאים יב עיייציים שנפלו עליהם משקים וירדו עליהם גשמים ואם רבו טהורים הוציאן שירדו עליהם גשמים אף על פי שרבו טמאים בלעו משקים טמאים אף על פי שהוציאן שירח עליהם נשמים טהורים ולא יסיקן אילא בידים טהורות בלבד רבי שמעון אומר אם דדו לחים והיםיקן ורבו משקים היוצאים מהם על המשקים שבלעו מהורים הנא פרקא ד הלכתא יב פרקא ה מי שטבל בנהר והיה לפניו נהר אחר ועבר בו וטיהרו שניים את הראשונים דחאיי חבירו לשוברו וכן' לבהמתו ומיהרו שניים את הראשונים ואם כמשחק עמו הרי זה בכי יוזן ב דשט על פני המים הנותזיים אינן בכי יתן ואם נייתכון' להתיז על דוכיירו הרי זה בכי יוזן ׳I v< .. . - : .« I . < * v .. ׳v : ,'<.<< <v< A < I v העושה צפור במים הנותזים את שהיו אינן בכי יתן ג פ־רות שירד הדלף לתוכן ובלאלן שיגובו רבי אומר אינן בכיי יתן וחכמים אומרים בס יתן ד המודד את המד ביין לעומקו וביין' לרוחבו הרי זה בבי' יתן דבריי רבי טרפון רבי_ עקיבה אומר לעומקו בכי יוזן לרוחבו אינן בכיי ייתן ה פשט ידיו איו רגליו או קנה לכיור למע אם ייש בה מים אינן בכיי יוזן לידע כמה מים יש בה הריי' זה בכי יתן... למר לידע אם 'יש בה מים הנותזים אינן בכי יוזן ושבאבן טהורים ו החובט על השלח חוץ ממים בכי יתן בתוך המים אינן בכי יתן רבי יוסד. אומר אף בתוך הנדס בכי יתן מפניי שהוא מיתכוייין שיצא עים הצואה ז המים העולים בספינה בעוקל ובמשוטות אינן בכיי יתן במצדות וברשתות ובמכמרות אינן בכי יתן נער בכיי יתן המוליך את הספינה"לים הנחל לצורפה המוציא מסמר"לנשמים לצורפיו(1 אינן בבי יתן ואם נער בבי" יתן"2) המניח את האור משמים לכבותו הרי זה בכיי יתן ח קפוא שלשולחנו״ת והשיסר. שללבינים אינן בכיי יוזן ואם נער בכי יוזן ט כל הנצוק מהוד חוץ מן הדבש והזיתים(3 והצפחת (3המים ביית שמי אומרים אף ף irrtümlich für יצורפו. 8) Die letzten 7 Worte "״אינו - יתן irrtümlich aas dem vorangegangenen Absätze übernommen. Zum Zeichen, dass sie za eliminieren sind, hat sie der Schreiber mit kleinen Strichen oben versehen. 3) Mai M, L und Ag haben für ה)זיפים״ ,«והזיתים״)> (so hintet auch die Lesart im ״Gaonäischen Kommentar zur Mischnaordnung Teharoth“ ed. Epstein Berlin 1924) bei ihnen fehlt auch das Wort ״המי□״• Ersteres wird wohl auf Verschreibung, die' hier ja sehr naheliegend ist, beruhen. Wir werden annehmen müssen, dass A sich verschrieben bat, nicht nur weil soviel© Text-