Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 34

31 הצדקה הנ״ל כי כל הדל נעשה מרצונו הטוב שלא באנס והכרח כ*א בליש וכרס ובדעת מיושבת ונביטול מודע׳ ע־ע וב־דת מפורש נתונה לבעיהש דח על העלימה ויד המערער על התחתונה ונעשה בת*כ בפימ בחיה ובצד א׳ בקנאים (־בקנין נמוד אנב סודר) שכל ימי חיי הרדי הנ״ל אינו יבולי־ הג׳צ לדחות אוחו מן מקומר הנ׳ל אפי׳ אם די הדל לא יוכל להשיג לפדות אותו המשכנות במ'מ כל ימי חייו, רק שהר״י רשאי ויוכל לישב על מקומו ונם יוכל להשכיר לכל השנה, אך שהמקומר הדל משועבדי׳ לצדקה מעכשיו ולאחר מות הדי הדל. ושעה א׳.קודם מותו באם לא יזכה די פדות אותן משכנות כמוקדשי׳ אזי ימכרו הדץ דקהלתינו את שני המקומר הדל לכל מי שירצו ויפדו המשכנו׳... וליתר תוקף בא די הדל בעצמו עררה פה עיר ברין יום א׳ ייט שבט תקכיח לפ*ק נאם ישראל בן מדד, בנימין זאב דל. בפנינו עח״מ בא דרה ישראל במו׳ה בנימין זאב דל מדי ממש ונעשה בקיג א״ם לכן אשרנוהו וקיימנוהו כדחזי יום הדל הק׳ יחיאל1) בהרם־זל שרג דקיק רויסטיץ וחתום פה עיר ברין, ונאם יצחק בן ר׳ יששכר בער מקיק גיבטש*). ע*כ התעקתי דברי המשיב כהוגן דרה כה׳ ישראל בן מרה בנימין זאב דל בחיי וקץם בשני עדים המבוארין ולראי׳ יהי ואת למשמרת כתבנו בעט ברזל ועופרת ובעדרח היום יום ה־ בך*) שבט: תקכיח לפיק הק,4) יוסף יוזם׳ במרה דוד זלליה מפפרדט דמיין לעיע חוד פה קיק רויסטיץ 'יעיא, הק,5) מיכאל מנדרים מדש.®) בדבר גיס קאנן7) ובעקין של בסף המצופה בזהב שהקדיש המנוח No. XIV הריר אברהם במיך לבה״כ לצורך רחיצת ידי הכהנים בשעה שעולים לדוכן בתלים ומבואר תוך פנקס הגבאים דעת המקדיש שידר׳ מונח תיי קרוב קרוב קודם ועד היום הי׳ ודי הדר ק בדי דל ובעת שנפטר והלך לעולמי המונח דד הדל מצאנו וראינו הקרוב אליו יותר האלוף כה־ איצק הרש בליח, יצא מאתנו שידר׳ ודי ב• איצק הרש הדל ביז שלא ניסת היתומה נאלדה בת ר׳ אברהם במיך הניל, דהיינו ה׳ איצק הרש הדל מקבל עליו בל אחריות מכסף הדל אפי׳ מאונס דשכיח ודלא שכיח, ובאם יאבד חיו הגיק ובעקן הדל עיי אונס יהי׳ מה שידר׳ מחויב ראיה לשלם בעדו מאה זהובי׳ רייניש במזומנים ועל סך מאה זהובי מחויב הראיא וזוגתו באוהיב ליתן ליד הקהל *ממרמי מקוימת על סך מאה זהוב׳ ובכל תל שהכחנים עולים לדוכן מחויב ראיה ליתן הכלים הדל לבה״ב ליד השמש, ואם יעבור ראיה תל א׳ או אפיי רק פעם אחת שהכהנים עולים לדוכן ולא יתן הכלים לבה־כ מחויב ליתן אדום זהב שפעצי קנס לצדקה וכשיקיים ראיה הדל בל הדל יהי׳ כלים הדל תיי ולא יש כח ביד כיא אפילו מירושי דד וריא לערער על זה כל הדל יצא מת״י בתפסית ויאושר ויקוים בתוקף מעשה ביד ובפנינו עשו ה׳ה ראיה וזונתו באוה׳ב8) ק*סנ ומסרו החיכ (החילוף כתב) מסך מאה זהוב׳ הדל על אופן הדל בעהיח פה רויסטיץ יום א׳ ח׳ טבת תקליו9). הק׳1#) יוסף בהמו׳ מנחם מענדל דייטש שלייט מניש חונה 8 (י. Raussnitzer Diener u. Beglaubte. *) Gewitsch, Ortsname. 10 (י. Februar 1768. 4) 8. Baussnitzer Rabbiner. ־*) s. Raussnitzer Dajjanim. ל Dieser Ausgleich Ssp. S. 398b. 7) Ssp. S. 382b. * ממרמי oder יסמרני Obligation, vergl. Frankl Grün, Gesch. d. Jud. in Kremsier 1, S. 88 n 1. •) 31 (י קנין סודר גמור. Dezember 1775. 10) s. Raussnitzer Rabbiner.