Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- XV. (1923)
- Date
- 1923-01-01
- Page
- – (sequence 152)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/3486266-3486287--5935-3492308- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
דב ולמסעדיו שנשאו לבו שוב שנית להעלות על מזבח' הדפום ש״ס מחדש ׳?*מער. מעל בחרמות... זאת לדעת שאיזה ימים אחר בא דבריכם הנה נשלח אלי צרור כתבים ותוכן דבריהם שהמה מוכנים לציית דין עם היתומים פרופם דל... ע״כ אם כנים הם המדפיסים בקהלכם. מי בעל דברים יגש לקבל דין הלא יש שופטים בארץ. ואם ימאנו ידי ר״ז המדפיס אינם אסורים ונוסף לזה ספרי הש״ס הנדפסים באמשט־ אינם שוים להש״ם הללו מוקצים הם לעשירים והללו לבינונים ולבני עניים. נתנאל ווייל. ג‘. העתק מתוך אנרת גאוני אטליא, זה חודש ימים שהניע אלינו מגלה עפה בדפוס מכהני פרופם על המדפיס אשר בז״ב. צועקים לשעבר על אשר כבר ועל העתיד על אשר רוצה עוד להדפיס. ואנחנו על מראות הצובאות משרי צבאות ישראל יוצאים בחרמים לא בלבד על המדפיס אלא נם לרבות המהדקים את ידו ונם על הספרים..• . לדונם בשרפה ומבקשים מאתנו להיות ידינו אתם ולענות אחריהם בכל כחנו הן לשעבר הן להבא. בה היינו חייבים תיכף לקבלת אגרת הדל. אמנם נסוגה אחור ימיננו בהניע אלינו באותו זמן עצמו כתב 'מלא ונדוש ממדפיס דז״ב על הענין ושני כתובים הבאים בא־ הם מלמדים אותנו להיות מתונים בדין. ... וע״ז כיון שר״ז אמר רציית דינא בשנת תקט״ו כשהתת בו כי יעמוד מלהדפיס התלמוד אשר כבר היחל בראותו החרמים וקרא בני פרופס למשפט ולא חששו לדבריו והיו כמחרישים ולא אבו לירד לדין מאז ועד עתה. והנה בעת ההיא נשען על אילן גדול הרב שבמדינתו שנתן לו רשות להדפיסו. י וא״ב איפוא מה להם לצעוק על לא דבר הלא המה נדמו לד,ם. ואם אנחנו היינו עם המסכימים שאיש אחד זולתם י לא ידפיס ד,תלמ׳ במשך כיה שנה אחר נמר הדפסה לא עלה בדעתינו כי למדפים ר־ז היו לו טעניות ודין ונם לא יבואו במשפט. — ועוד לא חשבנו כי יעמדו ויחדלו המלאכה ימים רבים באש־ עשו מאז ועד עתה. וכי יעלה על הדעת בי בגללם העולם כולו ישאר בלי ספרים עד אשר יעלה בדעתם לנמור חהדפסה. — לכן החרמים אינם חלים. — ומי דאה כאלה להטיל מום בקדשים ספרי הקוירש לדונם בשרפה כאלו היו מפרי מינים ה׳ וחלילה ועל דבר התלמוד אשר חושב להדפיסו מחדש. ובאה כבר המודעה לבני פרופם כי לזמן קצוב יעמדו עמו למשפט לפני דייני ישראל בודאי דאי לא יצייתו דינא... לית דין ולית דיין דיחייב רז בדינא אדרבה ידינו אותו לזכות ואותם לחובה... וטוב להם כי יעמדו לדין ואם יצאו זכאים מוטב ואם לא... נאם החותמים פה בישיבתנו הכללית ירד. בששי בשבת כיו כסלו התקכ״ד ליצירה. שמחה בכהרר אברהם קאלימאני חיים וואלטידה אברהם בכמוהרר יצחק פאציפיקו!