Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1923-01-01 · XV. (1923) · page 22

19 סוטה יא: אשחור(= בלב) שהשחירו פניו בתענית " יא* אבי (= בלב) נעשה לה(למרים) כאב " יא* אתנן.לאשתו אתנן(= מרים) כל הרואה אותה מביא סוטה לד: מיומן שבאחיו אחימן " לו* אחי הוא ראשי הוא אחי וראש שירד לבין האומות ארד ״ לו * פניו דומין לוורד סנה׳ קט: איבר עצמו מעשות תשובה אבירם ישב באנינות אץ בן שנעשו לו פלאות " בן פלח " קט* בן שראה והבין בן ראובן סוטה לו* נבלע בין האומות בלע " לו* בבור אמי בכר 1 f מבונה מכל מום איש הכינים 1 בינוני שבאחיו | " מב* 1 עשוי כבנין סנה׳ קה. שבא על בעיר P בעור כלה ר פ־נ בתה בת " פ־ג ברשעה ברשע ׳״ פ״ג בולע בלע מגיל׳ יג. נדור(= משה) נדר פרצות בישראל סוטה לו* נר באכסנאות נרע " מב* הקב־ה עמד מילוי פנים לפני נלית דלדלה את כחו דלילה דלדלה את לבו סוטה ט* דלדלה את מעשיו סנה׳ קט* עבר על דת אל דתז. מנילה יג. " טו♦ סוטה מב: סוטה לד: מגילה יג. " יג• סוטה יא: " לח הדסה — צדיקים נקראו הדסים התך(דניאל) שחתכוהו מגדולתו ) כל דבר מלכות נחתכין על פיו V הרפה(ערפה) הכל דשין אותה כהריפות p ופסי שפסע על מדותיו של הקב־ה זנוח (משה) שהזניחו עונותיהן של ישראל חבר (משה) שחיבר את ישראל לאביהם שבשמים חלאה ונערה(מדם) בתחלה חלאה ולבסוף נערה חופים אני לא ראיתי בחופתו והוא לא ראה חופתי ג