Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1923-01-01 · XV. (1923) · page 16

13 ^ח. ב״ק י לישנא דאנלוי (לנתר בהן על הארץ) ח; תעני׳ באשה ־ משמים יד. מגיל, עושה פתילות למקדש צב. סנה, עובדן לאום מלאם יאמץ סו. נזיר נזירות ולא מורה בשר ודם הר שיצא ממנו הוראה יו. תעני, מורה לאומות העולם -קטז;; זבחי, ע״ז כד מטה של טרבל עיי״ש 1 ח* חגיגה לשון מס — חובה מן החולין צב; ב״ק : מרה צב. סנה' יסורין מא. ב״ק קידר נו; (מנכסיו) יב. סנה, לישנא דירחא (חודש) נו. . ** לישנא דברוכי ("מה אקוב") צז. j» נעשי׳ עדרים עדרים והולכת לה צא. חולין נשה ממקומו ו 5 סוטה ה 5 שבוער טפילה ג. סוטה הכרזה. "ויעבירו קול" עונה (אם תענה את בנותי) ״ מז: כתוב! מזונות (ויענך וירעיבך) ח; תעני, באשה ־ בגשמים מתר בוים לידה אשת לפידות לאום מורד. מוריה מוריגין מיסת מחלה מזור בעל השוד נקי נציב עקב שם האמת נעדרת גיד הנשה ספחת עבירה עונתה עצירה הגיג, ג. תעני" ח: סוטה ב: ג. נדה גאז שבוער יה; סנה׳ צג. " צב. בריתו" ו ז סוטה יא. ע״ז יא. כט. סנה, לד; רגלים "מה יפו פעמיך" באשה, בגשמים התראה "ויקנא ד לארצו" לבושה "ושריון קשקשים" לא תפרוש עשאן קליות ל, קללה דבר שקוטר ועולה דומין כקוצים קשין לגופו של אדם תלייה פעמים פקידה קינוי קשקשת תסרב קלם מלך בבל קבה קטורת ויקוצו קישוים הוקע לא אשר עיי׳ תעני, ו; סנהדרי, - בטבורו של עולם סנה, לז. גבוה שבוער ו: סוטה ה: רבעה שדרך שאת