Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 42

שוקק ומתאוה כל ימיו לכסא השן אשר לשלמה חתנו ועכשיו עלה ולקחו תהו (דיו) ואת הכל לקח, זה הכסא שהיה חביב עליו מן הכל: (כ*ח) ישאום החגים, לפניו לכבוד ואחר כך ישיבום [אל תא] שהרצים עומדים שם תמיד ז ט׳ו. (ז) ויתר דברי אבים הלא הם כתובים על ספר דברי הימים ונר, ומלחמה היתד. בין אבים ובין ירבעם, וכת׳ בדברי הימים(ב׳ יינ כ׳—כ*א) וירדף אביה אחרי ירבעם וילכוד ממנו ערים ונר וינפהו ה־ וימת, ואי אתה יודע מי הוא שנינף שהרי ירבעם קבר את אבים וימלוך אחריו עוד שתי שנים הוא אינו אומר וינפהו אלא באבים ומפני מה נגפו המקום מפני שהוא עומד ומחסד את ישראל ואומר להם ועמכם עגלי זהב (שם שם ח׳) וכשלכד את בית אל וראה את עגלי הזהב חמל עליהם לפיכך חמל עליה . ....... א).* (י״ב) ויעבר הקדשים, תרנר ופלי ית נפקת ברא:;י״ג) [ויסירה מגבירה], הסירה מהיות נבירה. אשר עשתה מפלצות, אמרו רבותינו מפליא ליצנותא כמין זכרות עשתה לו והייתה נבעלת לו בכל יום נ): (י״ד) והבמות לא סרו, במות יחיד שהורגלו לקטר עליהם לשמים משחרבה שילה עד שנבנה הבית שהיו הבמות מותרות להם לא סרו עתה ז«גםיי שנאסרו הבמות משנבנה הבית והיו ענושים עליהם כרתג): (טי׳ו) ויבא את קדשי אביו וקדשי בית ה׳, ובדברי הימים (שם ט*ו י״ח) כת׳ ויבא את קדשי אביו וקדשיו בית האלקים: (כ״ב) אין נקי, אפילו חתן מחדרו שנאמר בו (דברים כ״ד ה׳) קי יהיה לביתו שנה אחתד); כתיב בדברי הימים (שם שם י״ח) ומלחמה לא היתד. עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא, ותניא בסדר.עולם ה) בשנת שלשים ושש למלך אסא עלה בעשא בן אחיה מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה ונוטר איפשר לומר כן והלא אסא קבר את בעשא בשנת עשרים ושש למלכותו אלא מה ת״ל בשנת שלשים ושש כנגד שלשים ושש שנתחתן שלמה בבת פרעה וכנגד שלשים ושש שנים שנגזרה נזירה על מלכי ארם להיותם שומנים לישראל ובאחרונה ליפול ביד בית דוד, לכך נאמר בשנת שלשים ושש שנה למלך אסא. בשנת ששו) עשרה למלכותו, מאחר שנפל זרח מלך כוש בידו הוא שנת שלשים ושש לשלמה משמת. בשנת שש עשרה לאסא כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באסא וקילקל אסא שנא׳ ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנמצא באוצרות בית ה׳ וגומר, ברית ביני ובינך ונו׳ וישמע בן הדד אל המלך אסא ונוטר ויהי כשמוע בעשא ויחדל מבנות וגו׳ בעת ההיא בא חנני הרואה אל המלך אסא א) כאן יש חסרון בהכ״י אשר לא אוכל להשלימו מדעתי, ובמלת מחסד השתמש פה במובן חשד, ועיין בתדר עולם רנה פרק ט״ז ובבראשית רבה פרשה ס*ה ונפירוש מתנות כהונה שם (העירני ע״זי מר חביבי הרב ד יוסף הכהן) ועיין מה שכתב הרד*ק בדה** שם. ב) עיין ע־ז דף מ״ד ע״א. ג) עיין גם בפירוש לש׳י. ד) עיין סוטה דף י׳ ע*א, ה) פרק גרז. ו) בהכתב יד: שבע, והוא טעות דמוכח.