Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1918-01-01 · XII. (1918) · page 124

121 N oten. Fol. 25 r. Z. 2: דבש תמרים כר HG. ed. B. 59 Z. 2, ed. V. 8a; beide aasfäbrlicher. Für דבש דבורים hat B. דובשא דביא, V. בוס בוא .דובשא דבוא), Persisch ״Biene“, ״Wespe“; סמר המליאה hat es zu קריצי בישי (Bacher, hebr.-pers. WB., 8); באנג גא 5ווש ובוי, zu חנזין וצרעין (S. 57): בבונג .1 ,בבונג פיאה תמבריאן, und zu => ארעה שאה בוינג :(צרעה, אורעי (S. 49), ״Königs-Wespe“? Z. 8: טרימא חשולא כר ■== B. ibid., fehlt aber in Y. In B. unterbricht טרימא חשילתא כר die Fortsetzung von דבש דבורים t ת״ר ממגי מה כר, ist daher wohl in HG. hier aus den הלכות פסוקות eingeschoben. Z. 5: עלין שלאתרוג, HG. ed. B. נשך דאטרונא, ed.V, נשך עוקץ דאטרונא, wo עוקץ Glosse zu נשך (Reibmann, 17 ,קול מבשר), das hier mit עלץ übersetzt wird, ist. Das Wort wird in ם׳ המליצה erklärt (Bacher, hebr.-pers. W. B. 53): נשך «•י ם׳: נשס דאתרונא תהנג נא רפידה ״) ניז ברג תרונג והוא שראב אלחומאץmalumeitreum immaturum, vel folium mali citrei“), er hat auch (ibid.): נשך דמרתא כבו* כמאמי ״)Blüthen-Kelch“ der Kapper?) משא ומרחה HG. B. 57 (1. ■כשאן עקר פרחא ,(דפרחה, ed.V. 8b, vgl. מרפא דתמרא (Löw, 107), 239) ׳לופא). Z. 6: ומתיתץ דליפתא כר B. ibid. unten: זנתלידי דלימתא, V. ibid. unten; Z. 7 f.: וקמחא ומיא כר B. ibid.:וארדלג וכל מיא כו׳ן, V. aber 7a Z. 9 v. u. ff. Z. 11: ריתק, HG. V. 7b oben דקתני, B. 60: דקאתני, in b. 38b: דתניא. So auch Z. 27 דתנן ארבע statt 26 ,דתניא v. Z. 16: ותנן st. ותנא, Z. 25: דתנן נבי תענית st. דתניא (s. Anm.), 28 r. Z. 6: דיתנן st. דתנו רבנן, Z. 15: ותבן st. ותניא, Z. 16:ותגן, ebenso B. 72: דתנן st. 8) דתניא. Anm.), 28 v. z. 14: תנן התם lär Tosefta, HG.: תניא 8) אידך. Anm.), 25 v. Z. 16, sogar דתנן st. דאיתמר (HG.). Ebenso S. תנן für תניא z. B. 17 כדתנן ,1 דתנן. Zu תנן st. 8 תניא. zunächst Brüll מבוא המשנה II146—149, Ginzberg II 190, Aptowitzer, MGWJ. 55, 378 und 637 und mein מירוש הגאונים (im.Drucke) S. 59 Anm. 22. Zu תנן st. איתמר vgl. umgekehrt איתמר st. תניא Ghag. 18b: והאיתמר מעשה כר, Tos. II Ende, und Seder R. Amrain ed. Wanehaa Fol, 44 b, ed. Frumkin II 293, Anm. 6: בדתנן בל השנה כולה מתפלל אדם כר,