Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1918-01-01 · XII. (1918) · page 108

10s So z. B. hat עטור I, ed. Lemberg, 27 ,ברכת חתנים b: והרב המחבר מ״ש נו¬ (Acha) כתב בשם רב אחא מכדי כר וכתב (Barceloni), was wärtlieh in ה׳ ראו S. 84 steht! 1) •Dasselbe ist auch mit unserem Fragment der Fall: die Scheel, dienen ihm als Hauptqnelle, die er zuweilen wörtlich, ja sogar mit der Ueberschrift 25) שאילתא r. Sl, s. ״Noten") aufnahm (s. ״Noten" zu 25 r. 27 — nicht inJHG. —, Sl — ebenso —, 27 v. 2 — in HG. B. —, 6 — in HG. — und 28 r. 18 — in B. —), was Neubauer, Catalog, zum Irrtum verleitete, unser, Fragment als Scheeltot zu betrachten. In einem Fall (s. ״Noten" 28 r. 18) werden die Scheeltot aufgenommen, obschon dies gegen die Meinung ß. Jehudais ist: ein Fall, der ähnlich auch in הי ראו vorkommt (8. ״Noten" ibidem und hier Anm. 1). 3. ßab Jehudai, fol. 26 r. 6; 27 ,ויב יהודאי ריש מתיבתא v. 14: רב יהודאי :16 ,מר רב יהודאי; alles auch in HG. (letztere zwei Stellen bloss in ed. B. s. ״Noten"). Ebenso in מור רב :83 ,מר רב יהודאי ראש ישיבה :58 ה׳ ראו :121 ,שזוכר <שזיבר> אדונינו לברכה מור רב יהודאי ראש ישיבה :109 ,'הודאי מר רבי יהודאי :133 ,רב יוסף בנו של מר יהודאי :122 ,מור רב יהודאי 8 ,מור רב יהודאי ראש ישיבה :134 ,ראש ישיבה, Halberstamm 1. e. S. IV und VI—VII und Epstein 1, c. 32—33. ג) Die betreffende Scheelta fehlt bei uns, aber ihre Sparen sind erhalten (weiteres darüber s. G. w. an anderer Stelle). — Ich gebe daher min meine, im Anschluss an A. Epstein 1. c. S. 24—25, in JQR. 1914, 494 geäusserte Meinung, die ה* ראן hätten HG. ed. V. und B. benutzt, auf. חלת 35 :ך,' ראך יום טוב כל (ß* ibid. Note 65) ist späterer Zusatz, denn es ist hier nicht am Platz, an seinem Platz dagegen in י33 ה* חלה ist ה* ראך HG. V. 15b (angetuhrt im oz. 1 Nr. 226:ובה“נ והלכות קטועות כתב היכי דמשתלי כן׳>- Ebenso könnten ganz gut auch die Halachot Pesukot eine entgegengesetzte Meinung als die Rab Jehudai’s (ibid. Note 110) angeführt haben (s. äimlieh unten) und diese fehlt wie manches andere irrtümlich in meinem Fragment ibidem. Ich glaube daher deswegen die Meinung A. Epsteins nicht teilen zu müssen. — Zu bemerken ist noch, dass in einem Fall die ed. S., d. h. ihre aramäische Quelle, in HG. als קטב ו ת —) הלבות קטן) zitiert wird. ה* גט חליצה ed. v. 68c: כתובת יבמין כתוב בהילכות קטן' ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון כו‘ (P■ 317: ״(כתובת יבמה כתוב ובלבד בו׳■d das ist in 122 ה׳ ראו erhalten: פלוני p ... שטר כתובת 1יבמץ] כיצד אני פלוני קבלתי לפלונית בת פלונית יבמתי ועלי לזונה ולפרנסה כראוי ובלבד שתהא כתובתה כו' (Epstein 1. c. S. 16 entging dies).