Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1916-01-01 · XI. (1916) · page 187

167 . אדומי׳ אשם׳ . . . ד, הנריים כרנא לר׳ אברהם(128 נמצא סילוק הכרגא משנת [משנה שעברה] עד ר״ה תשרי תצביי״ת. 128) Ungarische Goldgulden, Dukaten, im Durchschnitt zu 18 Gulden (das. S. 21 a, 22 b). R. Abraham ist der in dieser Abhandlung oben Anm. 101 genannte hervorragende Lissaer Aelteste, grosspolnische Landesälteste und Präsident der Vierländersynode Abraham b. R. Joske, über den ich in meiner Gesch. d. Juden in Lissa S. 42 ff., 144, 228, 379 und in diesen Mate•׳ rialien I 19 f., 11 45, 55 (jahrb. III, 121, 316) berichtet habe. R. Isaak b. Meir Eisenstadt, Rabb. in Biala und Slawatycze (n. ö. von Lublin), Sohn des Ver׳ fassers d. פנים מאירות, ein Gegner des R. Jonathan Eibenschutz, nennt ihn מחותני הרב הנגיד מהור״ר אברהם פרנס דד״א מליסא (Emden, עדות ביעקב, Altona 1755, S. 54 b), ebenso der Amsterdamer Rabbiner R. Arje Lob, der die Schwester des R• Jakob Emden zur Frau hatte, R. Isaak Selig Karo, Rabbiner in Hanno׳ ver, und R. Samuel Helman, Rabbiner in Metz, der ihn mit den Worten: נאמן בית ישראל צדקתו [sic] מחו׳ רב חביבי וידידי הרב המופלא השר הנגיד המפורס׳ רואה בהררי אל. פרנס הדור anspricht (שפת אמת ולשון זהורית, Altona 1752, S. 50 f., 55; vgl. noch meine Beiträge z. Gesch. d. Juden in Kalisch S. 12). Bereits 1739/40 ist er als ר׳ אברהם פרנס דד*א tätig (Kurniker Gemeindb. S. 59 b). 1742 wird er als בבוד הרב הקצין הטפסר והנגיד מה׳ אברהם פרנס ונאמן דד״א יצ״ו be׳ zeichnet (Archiv d. jüd. Gern. Rawitsch Nr. 7). Irrigerweise nennt ihn Wie׳ ner (Biblioth. Friedland. Nr. 1222) anlässlich seiner Approbation des בית אברהם, Berlin 1753. als Präsident der Vierländersynode Const^ntinow 1751/2 הרב דקאסטאנטין אברהם מליסא. Ebenso irrig ist die Annahme Cohns (Ehrenrettung des R. Jonat. Eibenschutz, in den Blättern aus d. Michael-David’schen Stiftung in Hannover, Hannover 1870, S. 53): ״Der Rabbiner von Lissa war sogar Präsident der Synode“ Hier wird der Lissaer Rabbiner R. Abraham Lissa [b. R. Zebi Hirsch] mit dem Präsidenten verwechselt. Dukesz (חבמי אה״ו, Hamb. 1908, S. 61) verwechselt den Präsidenten mit dem Lissaer Rabbiner R. Mordechai b. R. Zebi Hirsch. Das Lissaer Schuldenbuch bezeichnet den Präsidenten mit מוהר״ר אברהם פרנס בריר״ז (Bi. 100), הקצין מ׳ אברהם פרנס בריר״ז (BL 220) und ר׳ אברהם בריר״ז (B1. 246). Jehuda b. jecheskel Katz aus Lissa charakterisiert ihn im Vorwort seines יום תוכחה, Altona 1745, mit den preisenden Worten: ואברך את ה׳ אלקי אדוני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לבית חספר וסיפר וחקק חק התורה. ה״ה חכם הרזים שר הבירה. עיני כל ישראל עליו החרש והמסגר המופלא פ״ה ע״ה שאר בשרי בש*ת מוהר״ר אברהם נר״ו פרנס ונאמן דארבעה ארצות בהרב הגאון הגדול מוהר״ר יאסקי זלה״ה אב״ד דק״ק הילדסהיים. וכאשר עמדתי על דעתי מופלא סמוך לאיש שלחני לשלום על הישיבה הרמה דק״ק פ״פ דמיין יע״א. Abrahams Vater i bezeichnet sich dementsprechend in seiner Approbation zum שם יעקב (Frankf. a O. 1716) vom 19. Tamus 1707 als הצעיר יאסקה בה״ק ומצ״פ בק״ק הילדסום ונתקבל [Flatow in Westpr.] מוהר״ד יחיאל הי״ד חונה בק״ק זלאטווי לדרשן ולריש דיינא בק״ק ליסא המפוארה, ln der Liste der Hildesheimer Rabbiner (Jew. Enc. VI 394) fehlt sein Name;־ vielleicht hat er das dortige Rabbinat nicht angetreten. Am 1. Cheschwan 1705 befand er sich als Rabbiner von Flatow auf der Flucht vor den Schrecken des nordischen Krieges in Berlin