Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 457

£93 Schalmistelle in Ket. "VH, 31) 6׳ c 24 f.) der Erklärung des קרבן העדה gefolgt, der den betreffenden Passus corrigiert; nun glaube ich, dass diese Korrektur überflüssig ist. Zunächst möge die Stelle mit der erwähnten Erklärung folgen. מעשה באחד שראה אותו נותן את פיו על פיה שלה אתא עובדא קומי רבי יופי אמר תיפוק בלא פרן והויין קריביה עררין ואמרין אין שוטה היא תיפוק בלא פרן ואין לית שוטה היא תיסב פרן שלים אמר לון רבי מנא אייתון פרנה נקדיניה אייתון פרנה ואשבחון כתוב בנווה אין הדא פלונית תסבי להדין פלוני בעלה ולא תיצבי (בשור פותיה) [בשותפותיה] תהוי נסבה פלגות פרן וכוי. ה״ג ואמרין אין שוטה היא תיסב :קרבן העדה Hiezu bemerkt der פרן שלם ואין לית שוטה היא תיפוק בלא פרן, וה״פ הקרובים אמרו תבדקנה אם שוטה היא תקה כתובתה משלם ואם לאו שוטה היא אן תפסיד *)♦ Diese Korrektur ist nun augenscheinlich berechtigt, aber nach näherer Betrachtung ist sie nicht stichhaltig. Es ist bekannt, dass auch im Hebräischen, besonders aber im Jeruschalmi oft an Stelle eines ס ein ש gesetzt wird. Daher wäre auch in der fraglichen Stelle nicht שוטה, sondern שוטה zu lesen, wonach die Korrektur unberechtigt und das Ereignis, welches dem ß. Jose zur Entscheidung vorgelegt wurde, in besserem Zusammenhänge mit dem Vorhergehenden und Nachfolgenden steht. Skotschau. Dr. Leopold Fischer. V. חתר. Dieser Name, der ein palästinensischer Ortsname sein soll, kommt in b. Sanhedrin 5 b vor. Da die Stelle auch sonst interessant ist, sei sie hier dem vollen Umfang nach mitgeteilt. תנחום בתה דרבי אמי איקלע לחתר דרש להו מותר ללתות חיטין בפסח אמרו לו לאו ר* מני דמן צור איכא הכא ותניא תלמיד אל יורה הלכה במקום, Fehler ein geschlichen, den ich hiermit verbessern will. In den ״Aramäischen Papyrus aus Elephantine“ ist Nr. 35 keine neu edierte Urkunde,' sondern der ,,Altaram. Papyrus aus der Zeit des K.׳s Amyrtaeus“ und; daher ist nur e i n m a I ספר אנתותכי bekannt. 1) Der .פני משד erklärt diese Steile: והיו הקדובין שלה עוררין בדבר ואמרו אם שוטה בלומר שלא ההידז יודעת לתת אמתלא לדבריה מפגי מה עשתה בך אז תצא בלא כתובה ואם אינה שוטה אלא תתן אמתלא תקה כתובתה משלם וישאלו אותה מקודם, hieraus ist ersichtlich, dass auch er ebenso wie der קרבן העדה stets שוטה gelesen hat.