Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 439

375 245 r. unten) in ,תלמידי ״; es muss natärlich auch hier תלמיד gelesen werden. 19: שרבו || משרבו. Statt ודאי in der vorhergehenden Zeile muss daher וראו gelesen werden1) 9 a2), 20: אליעז־ || לדבריו דרי אלעזר. 9b, 23: 1) והא מר הוא דהוד■ בדוולא אמרי. c. 265) || דחוה בדוולא מי אמרי. Unsere Ag. 58a: והא מד הוא דאמר שכשוך אין עושה יין נפך אימר דאמרי אנא לבר מדמיה דההוא חמרא דמי דההוא חמרא ..., Raschi hat: דמי דההוא חמרא ד ה ו ה ב ד ו ו ל א; hier fehlt also von דאמר bis דמי דההוא חמיא. Das מי steht Ende der Zeile. 28: 3 אנרדמים || אנידמים). 11a, 7: בינינו || שלא היה ביניהם. 12: גובה |! והיה גובו. 11 b (Nr. 53) 40 : ושקלה || ו ש ק ל א לה ראשונות. Es ist 3 p. p 1. fern, p e r f., ein PI., welcher in manchen alten und neuen aramäischen Dialekten erhalten ist! 3 v. u.: ת כ ס ו ף || תכסיף. Eine LA., welche zur Erklärung des Gaon sehr passt, dagegen: fol. 12 a, Z. 24): תכסיף || תכסוף (!) 20:.דאיצטרכינן למיפסק || דאיצרכינן מיפסק, 2 v. u.: שאני =) שני || קא שנו). 12b, 30 (Nr. 56): שאני =) שני || שנו לה). 13 a, 1: וא׳ לו [| ואמר נגנב. 8 : נשתלמתי || נ ש ת ל מ ה ממך. 20: אמרי־ אי רב יהודה א׳ || דקא אמרינן א׳ רב. 25: אחר || ועד אחד אומר. 28: היו || כי אמרי תנאי היה. 34: 5 אמנה || אמנא ומודעא). 14 a, 2 v. u.: ר׳ חניה |j חנינה. 14 b, 4: חנינא || חנניה וכוי. 6: חנינה || התיר ר׳ חנניה. *) Z. 26, st. 1) לדלוייא. c. 262 r.) 1.: לדלויי, das halbe א steht bloss, um die Zeile auszufüllen■ — Z. 30, st. 1) ליתי. c.) 1.: אתי. 2) Z. 14, st. 1) מדני לד. c. 263 r.) L: ליה. 8) Z. 14, st. דקאמרי א ״ר (I.• c. 265 r.) 1.: א׳. — Z. 19. st. שהלכה בר, א לי ע׳ (I. c. 266 r.) 1.: אלע׳. — Z. 22, st. דקאמריבן ההוא (I. c.) 1.: ההיא (!) 4) L. c. S. 270 oben, links. 1.: fol. 12a, Z. 2. 5) Fol. 13b, Z. 9, St. נעשית (I. c. 273 r.) 1.: נעשת.