Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 7

3 חששי שהוא אלול ונם בחדש השביעי שהוא תשרי לורובבל על בנין הבית ווה חיה בשנת שתים לדריוש באשר מפורש והתחילו לבנות בב״ד לחדש התשיעי ■ולבך שאלם חני על הלבות טומאה וטהרה ואע״ם שמימות כורש נבנה המזבח והיו מקריבים קרבנות לפי שלא היה ענין הקרבנות ענין קבוע עד היום שהחלו בנין חבית לבך שאלם עתה, ואולי שכן דעת סדר עולם... ואומר ד־ שנים עמדו בבנין הבית כי לא יחשש למנות תוספת שאינה עולה לשנה... ובן עיקר... •והאמת יורה דרכו, הרי ביארנו בל הענין כאשר נסתייענו מן השמים ונחזור לענין הספר: (י״ב) וקראתם, והלכתם, פי׳ והלכתם בדרכי: (ייג-ט־ו) ובקשתם, בלו* שמעו וקבלו מה שאומר לכם כי לסוף שבעים שנה יפקוד אתכם ולא תאמינו לדברי [נביאי?] השקר הקמים בבבל ואומרים כי מהרה תשובו לארצכם, כי לא די שלא תשובו אתם אלא נם האחרים היושבים בארץ הזאת יגלו למקומם, וזה טעם (טיז) בי כה, והוא צדקיה כי עדין לא נלה: (י״ז) בה אמר, כתאנים השוערים, ה״י כתיניא בישתא, ועיץ השערים בקמ״ץ: (י״ח) ורדפתי, הדחתים משפטו אשר אדהם שם שעדין לא גלו, והוא עבר בלשון עתיד כדרך הנבואות: (י״ט) תהת, טעם הפסוק שלא (שמעתם) [שמעו] דברי כאשר לא שמעתם אתם שגליתם כבר: (כ״ב) ולקח, וכאהב, משפטו כאחאב ואמר באהב להקטינו ולננותו. קלם, מנוע קלוי באש (ויקרא ב׳ י •ד) בלומר שרפם, ובפי ח ל ק א) אשר שרפם לא נאמר אלא אשר קלם מלמד שעשאם בקליות: (כ״נ) יען, מפרש בפי הלק שצדקיה הלך לבת נבוכדנצר ואמר כך אמר ה׳ השמיע• אל אחאב ובן אהאב אמר השמיעי אל ■צדקיה והגיע הדבר לנבובדנאצר ושלה אחריהם ואמרו שכן צוה השם להם אמר להם למה לא אמי כן להגדה מישאל ועזריה אמרו לו גם אנו נביאים כמותם אמ׳ להם אבדוק אתכם באש כמו שבדקתי אותם, אמרו לו הם שלשה ואנו שנים, אמר להם בחרו לכם השלישי, בחרו ליהושע הכהן הגדול והשליכו שלשתן לתוך כבשן האש ונשרפו שניהם וניצול יהושע, הוא דאמ׳ (זכריה ני ב׳) הלא זה אוד מוצל מאש, אלא שנחרבו בגדיו לפי שהיו בניו נשואים נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחד. בהם כדאיתא התם. ובתנה ו מ א פ׳ ויקרא ב) איתא נמי. ואנכי היודע ועד נאם הי, ת־י וקדמי גלי ומימריה סהיד אמ־ ה־ כלו׳ מנד עד, ולפיכך נקוד צר־י שהוא מעדן עדות, בי כל לעולם ועד שבמקרא נקוד סנול: (כיד) ואל שמעיהו ת*י דמן חלם, קראו נחלמי על שם מקומו, ואולי שהוא מגזע חלום, שהיה נביא שקר וחולם הלומות: (כיה) כה אמר, כשמכה כתיב במו וחסידיך יברבובה (תהל׳ קמ״ה י׳): (כ״ו) ה׳ נתנך, פי׳ להיות אתה וסיעתך פקידים וממונים בבית ה׳'. לכל איש וגד, פי׳ לכך נתן אתכם פקידים לתת כל איש משוגע אל הסהפכת, והוא בית האסורים. ואל הצינק, והוא מסגר הידיס והיה רומז על ירמיה,• וזה פעם מה שאמר מיד (ב״ז) ואתה, ת״י ה׳ מינה יתך כהן חלף יהוידע בהנא לטהוי ממנא סנן כהדא בבית מקדשא דה׳ לכל [גבר] דמשתלי ומטפש ותתין יתיה לכיפתא ולנו צנוקא, כיפתא מלשון תיל מכדסין אותו לכיפה: (כ־ח) כי על, א) צ״ג ע״א. ב) לא מצאתי במ״ת. ג) סנהדדק פ״א ע״ב.