Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 385

293 רצתה• ובתשובה אחת ומאי דתפיפה ובתשובה אחרת אומי מאי דתפיסה לא מהנפקינן ודלא תפיסה לא יהבינן לה בהי מיניהו עבדינן‘ אשבחנא הויא מורדת מהנפקינן ליה מינה דיבמה שלא יצאה להתיבם . . . ובתשובה אחת אשבננא הויא :.11 ff מורדת ומאי דתפיסא מהנפקינון ליה מיניה ובתשובה אומד מאי דתפיהם אשכהנא הויא מורדת ומאי דתפיסא מהנפקינץ ליה מינה ובתשובה אחרת לא מהנפקינון ודלא תפיסה לא יהבינן כהי מינייהו עבדינון Damit schliesst fol. 276 a,; 276b ist leer. Es folgt auf fol. 277a ein Kesponsum, dessen Anfang sehr verwischt ist, weswegen es wahrscheinlich vom Hg. weggelassen wurde. Es lautet (mit Beibehaltung der Zeilen): [No. 92 a] ׳ ונשאת בית שמי או׳ מתניןin1? ושש׳ תינוקת שלא הניע זט׳ לה ד׳ לילות ובית הילל או׳ עד שתחיה המכה הניע זמנה לראות ונשאת בית שמי אומ מתנין לה לילה הראשון ובית הילל אומי עד מוצאי שבת ד׳ לילות ראת ועוד1) בבית אביה כול׳ 2). תינוקת שלא הניע זט־ לרא׳ שעדיין היא קטנה כיון שלא הניע זמנה לראות אם נבעלת כל הדמים שהיא רואה לבית שמי עד ארבעה לילות ולבית ודלל עד שתחיה המכה כולהו תלינן להו במכת הבעילה ולא אמרינן דם נידה הן הג׳ זט׳ לרא׳ אבל עדיין לא ראתה ביון שהניע זמנה לראי אף על פי שלא -ואתה עדיין עכשיו שנבעלת לבית שמאי מתנין לה לילה הראש׳ ולבית הילל ארבעה לילות לתלות דמיה במכת הבעילה טפי לא תלינן אלא אמרינן דם נידה הוא ראתה ועודה בבית אביה ביון שהוחזקה בדמים לבית שמי מתנין לה בעילת מצוד. לתלות דמיה במכת הבעילה טפי לא ובית הילל או׳ כל הלילה שלה בל דמים שרואה באותו לילה של בעילה תלינן בבעילה ולא אמריי דם נידה הוא, והא דרב ושמו׳ דאט׳ תרויהו8) בועל בעילת מצה־. ופורש ושאלת באי זו אמרו רב ושמואל בשלא הניע זמ׳ לרא׳ או בשהניע זנע׳ לראות או בראותה ועודה בבית אביה והיאך הלבה כך כתוב בתשובות שהשיב נטרונאי .נעודד, ף 2) Nid. 64b. 3) Nid. 65b.