Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 357

265 ושמואל היל־ כרב באיסורא שדא ביה ידא ושכשכאו 20-21 . . . איפליג עליה רב הונא . . . אמר ליה והא מר הוא דהוה ן 23 .Z בדוולא מיכן . . . דהא איתביה לרבא : 25 נוי שקדח מ נ י ק ת ...: 29 —28 חרם נוי שהושיט . . . וישמעאלי שאומר מנעו מותר ו 32 ושמואל היל• ברב באיסורי שדא ביה יוא ושבשכיה . . . איפלוג עליה . . . אמד ליה והא מר הוא דהוה בדוולא אמדי מינן ... דהא איתיביה לרב נד שקדח מינקת... חירם נוי שהושיט וישמעאלי שאומ׳ (=שאומרים) מנעו מותי Vor Nr. 47 steht ein gewöhnlicher ״Punkt“, ohne jeden Zwischenraum, ist daher wohl als ein Besponsnm zu betrachten. ותותם בידו . : (47 .37 (Nr ופורשין באהד כך שנינו . . .39 s וחותם בידו ופורשין באחר בך שנינו . . . Wenn nicht ein Schreibfehler vorliegt, ist vielleicht באהר־בך שנינו . . zu lesen; אחר־כך wäre dann dem Sinne nach =לאלתר, vgl. Nr. 45, Z. 14. O O 40 :ברשותו של נוי שהלבה בעיר שיש... ברשותו של נוי שהלכה בעיר שיש . . . שהלכה ist durch die Binge beim ersten und letzten Buchstaben (s. oben zu Nr. 34, Z. 37) gestrichen. 41 f. tאף על פי שמפתח וחותם בידו מותר אעי־פ שמפתה וחותם בידו שהרי שהרי הוא דר ומשמד אי בעיר ... דר ומשמר א בעיר ... או עד או עד שיישב ומשמר . . . שישב ומשמר . . . 2 v. u. 5 ד־ שמעון בן ^ע־ (=אלע׳) ר׳ שמעון בן א״ע אל ^, ein Zeichen, das noch in unserer Druckschrift gebräuchlich ist, und das Hg. hier und an mehreren anderen Stellen falsch las: fol. 10 a, 27 b, 30b (Nr. 89) und 33 a (Nr. 94); vgl. noch zu fob 25 a Z. 2. המטהר יינו של נוי fol. 10 aZ. 7 f.j ברשות גוי...או עד שיבא ממונה... ובדר׳ א •ע באידך פירקין...•. .12 ff והלכה כר־ א־ע דקאמרי א״ר חייא בר אבא בר נחמני א׳ רב חסדא אמר רב ואמרי לה אמר רב חסדא אמד זעירי ואמרי לה אמר רב חסדא הכי א׳ זעירי הל׳ בר א"ע וביון דהל׳ הממהר יינו של נוכרי יינו ש ל(!) גוי ברשות נד...או עד שיבוא ממונה... ובדר־ אלע׳ באידך פרקין . . . והלכה בד־ ןויע׳ (=אליע־) דקאמרי־ איר חייא בר אבא בד נחמני אי רב חסדא אמר דב ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי ואמ־ לה א־ דב חסד׳ הם הבי א׳ ועירי הל• כד־ אליע׳ וכיון דהל׳ בר־ אליע׳...