Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 281

189 seifigen grossen Aehnlichkeit verwechselt werden könnte1 2), was für diese Eheleute zunächst den Nachteil hätte, dass sie die Verwandten des Ehegatten nicht heiraten können, und ferner, dass die von ihrem Manne geschiedene Frau anderen Gesetzen unterliegt als diejenige, welche bloss die Erklärung über die Eheweigerung abgegeben hat, weil diese, wie bereits erwähnt, so betrachtet wird, als wäre sie niemals verheiratet gewesen. Daher schrieb man in die Urkunde folgende Formel *): (3 .[ביום פלוני מיאנה פלונית בת פלוני באנפנא [בפלוני בן פלוני ״An dem und dem Tage erklärte die N., die Tochter des N., vor uns, die Ehe mit N., dem Sohne des N., zu verweigern“. Eine zweite Formel lautet4): .במעמד פלוני ופלוני מיאנה פלונית בת פלוני בפלוני בד פלוני בפנינו ״In Gegenwart des N. und des N. hat die K, Tochter des N., vor uns gegen die Ehe mit N., dem Sohne des N., die Weigerungserklärung abgegeben“. In den späteren Formularen findet sich aber mit einigen Aenderungen auch die erste erwähnte Fassung 5). ג) Ein unwissender Schreiber würde nämlich eine solche Formet auch bei den Scheidebriefen anwenden, Jeb. 107 b, 108 a, Rasch!* und Tossaphoth z. St. s. v. אתי, vgl. auch ספר השטחת S. 28. 2) Jeb. 108 a, Maim. Geruschin XI, 9, ספר השטרות a. a. O. 3) So im Alfasi z. St; Maim. a. a. O. hat: בפלוני בעלה. 4) Jer. Sanh. 1, 2 (19 a 60). An dieser Stelle stehen beide Formulare zusammen, am Anfänge steht aber auch hier!בראשונה היו כותבי, daher sind es zwei Formeln, s. auch Jeb. 107 b. 5) Halachoth Gedoloth. ed. Venedig S. 91 a wird bemerkt: אמר רב יהודה wie die erste Formel ואמרי לה במתניתא תנא בראשונה היו כותבין גט מיאון לא רעינא ביה זבל (wie Text 11 a) ביע דנפיש ליה דיבורא וקא אתי לאיתלופי בגיטא תקיגו הבי ביום פלוני im Text) והשתא בתבין הבי ביום פלוני וכל איך פלונית בת פלוני אתא לקדמגא לבי דיגא וכן אמרת אנא לא ניחא לי דאהזי להדק פלניא ולא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולית אנא בעיא לאיתנסבא ליה ובדקנא יתר פלוניתא דא ועדאן קטנה היא ולא אייתיאת כימני ו:ק דהזינא בן' כתבגא גט מיאק דגן ויהיבנא לה דתיהוי רשאה ושלמאה בנפשה למהך להתנסבא לבל גבר ואיגש לא ימחה בירה מן יומא דגן'ולעלם כדת משה וישיאל Von diesem ist verschieden das Formular des R. Hai Gaon ed. S. Wert״ heimer, 111 גנזי ירושלים, das lautet: שהדותא דהות באנפנאי ביום פלוני במקזם פלזני אתת לקדמנא ינוקתא דא פל, בת פל* וק אמרת דעו דאמי אז אחי הטעו אותי וקדשו יתי ומסרו יתי להדין פל, אן השתא בלית* דעתא קדמיבק דלא בעינא ביה ולא צביא אנא בית ולא מוקמי אנא עמיה ולא מקימי; עי׳־אי קחשיא דאמי או דאהי ובדקנא ית פל' דא ואתברר לנא ידיעה בחרה (דעד אן) [דעדיין] קטנה היא ולא בגרה וכתבנא לה אנהנא שהדי גט מיאון תן דלהוי לה לזבו ולראייה. Wertheimers Correctur!דעדיי statt!דעדא ist nicht nötig, da mit Halachoth Gedoloth דעדאן zu lesen ist. Die anderen Urkunden unterscheiden sich in Einzelheiten von diesen zweien, s.