Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 115

110 מוהר״א הכהן דינ״ל פעם 600 ופעם 900 ר״ט כדי לסלקם בדאנציג עבורו — פעם א׳ שט על פני המים כותב יצל ר׳ חיים עם סחורתו והי׳ צריך למעות ומכתב מן ר■ חיים בידו אלי לאמר אס יהי׳ הכותב שלזו יצטרך למעות אזי אשתדל אצל מוהר״א הכהן ליתן לו כל צורכו ויראנו למי יסלק כדאנציג — והלכתי אצלו והדאתי לו את המכתב וענה ואמר לי לא אתן כי אץ לי מעות בעת ונם אין צריך למעות בדאנציג ובפי הכנתי שהי׳ דחי׳ בעלמא ולא רציתי לרבר עמו עוד בדבר הזה — והכותב הניל לא יבול לזוז מן העיר בלי מעות ותוחלתו נכזבה זהי־ לו ענמת נפש ועלי הי׳ לטורח בראותי יגונו — אחר איזה ימים שלח אלי שר א׳ משר• פרייסין ושמו קרימינאלראט פיכט ואמר אלי שיש לו בקשה נתלה ממני לבקש ואמרתי מה זה ואמר שהוא הסבים לנסוע לקיניגסבערג ויש לו פך 500 ריט ואין צריך למעות הללו לכן ביקש ממני שאקח ממנו המעות בתורת פקדון ואינו רוצה להיות פקדונו ביד אחר ונתרצי [!] לזה ולקחתי את המעות ושמחתי מאוד שאוכל למלאות רצון הכותב הניל ונתתי לו 200 ר׳ט וסך 300 נתת* למוהר־א הנ״ל [q7 יד ע ב] עד כי יחזור השר ויבא לביתו — ואני כתבתי לר׳ חיים שהי׳ אז בדאנציג את כל המאורע ובקשתי לשלוח לי המעות על הבידואר עי״מ — אמנם המעות עם התשובה נשארו מעל — ובמשך הזמן נתוודע ל• שבל סוהרי עצים בחיפזון יצאו מדאנציג רק מקלם בידם על בלי הניד כי בורחים הם עבור המעות שמקודם לקחו מסוחרי דאנציג ולא מצאו ידם להשיב זר׳ חיים מן המנוים — ולערך איזה שבועות בא השר קרימינאלראט פיבט לביתו ושלח משרתו אלי לבשרני כי שלום בואו ולא אמר לי דבר נידן המעות ולי הי׳ הבשורה לא טובה — אמנם עשיתי מה שעשיתי ביכולתי לקבץ את 200 ר״ט ומן מוהר״א לקחתי את 300 ר״ט והחזרתי להשר את פקדונו ואת ד׳ חיים ואת 200 ר־מ לא ראו עיני והוצרבתי לערוך נגדו משפט וטען אין לי ושלחתי לו את הקאמארניק להשכין אותו ונטל ממנו את כל כלי ביתו למוכרם ואחד במה יניעת והוצאות שהי׳ לי על זה עד שגביתי את חובי אמנם לא משלם בשנת תקם־ח לפיק ולמספרם 1808 כל הברנים אשר היו בקצה החצר של הנחלה שלי הי־ לשריפת אש ובקושי יובולו להציל את בית החומה ואת הבית קטן אשר היתי דר שם ובזמן מעוט בניתי הבל מחדש והוא רפתים גדולים המחזיקים יותר על 70 סוסים ונם אוהלים להעמיד שם ענלות וחדר מיוחד לתבואה ושחת ושאר דברים המצטרכים לאכפני׳ — וטרם כלותי בנינם לקחו את הבל לצורך בעלי מלחמות במשך 6 שנים בלי הפסק ונתמעט עיי זה פרנסתי בעינן אבסני׳ וגם לקח המאניסמראט כל הכלי עץ אשר בביתי לשרפת היין שרף והביאום אל לאזארעט בע־מ בחזקה וכל הבתיבת שכתבתי לווארשאוי אל שרי מניסטאריום הי־ ללא הועיל, ועוד לא רפו ידי ולא נתרוששתי והחזקתי נתינת אקציזע בפלאצק עם חברי יהודים וא־נ והרווחנו בזה סך נדול ועצום ונם חכרתי קאנמומטציא בפלאצק ונתינת בשר כשר מכל הפאוויאט פלאצק החזקתי עם חברים ואת העיר ודשאנראד ופלאצק החזקתי על חשבוני לבדי והי׳ לי משרתים מקטני