Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 341

281 das darauffolgende בר mit leichten Strichen darüber annulliert. Das ו des weiteren ומר steht über der Zeile. Aach מר vor ראש ist darübergesetzt. Das beweist also deutlich, dass das Manusc. P, vom Wiener abgeschrieben wurde. שכיב רב סמא דנן .29) 18 4v. u רביד. ורנד. שביב רב פמא תן רביד. ד ר ב א. .רביד ist durch irrtümliche Umstellung aus בריזז entstanden; bei Wallerstein רבי׳. 30) 19 18 והוא שהיה בפרת שבור עד שכבשה והוא שוזיה בפרוז שבור עלי בן א ב י מאלב. ע ד שכבשה עלי בן אבי טאלב. In allen anderen Manuscrr. steht hier עת. Bei W.אבו statt אבי. דכתב על חומרתיה .31) 19 19 v. u מ ש י ש י ד. בר תהליפא, בר משישיר. דבתב על חומרתיה תחליפא. Hier soll משרשיה stehen. Bei W. ושישיה. 32) 20 15 v. u. והוא היה עם מר רבב ה ו נא מר והוא היה עם מר הלד. רבב ה ו נא מר הלוי. רבב in beiden Manuscrr. falsch für רב. 33) 20 אמר להו רבנן כד .6v. u י ת סב ואישטיף ארוחו ליה לגברא סבא דאתא ליה ולא חזו רבנן אדם. אמי להו רבנן כד סב ואישטיף ארוחו ליה לנברא סבא דאתא ליה ולא חזו רבנן אדם. Es soll hier לרבנן heissen. Das י von סיב und das ת von ואשתטיף sowie das zweite ו in ארווחו stehen im Mannse. P• über der Zeile. ארוהא und הזא ist bei Wallerstein falsch für אתהו und חזו. ובד קם שליחא ואברי ן שמעו מאי וכד קם של והא 6 21 (34 דסבדור* ו א כ ר י ן שמעו מאי ד סב רו ד»