Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1910-01-01 · VII. 1909 - 5670 (1910) · page 41

37 כ״ט. (ג) מיום נפלו, כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כיד, י״ח) כלומר מיום ששרה עמו נ (ז) ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים, פתרונו לא תעשה דבר שיהא רע בעיני סרני שלא תלך עמנו שאם תלך עמנו ירע להסן ל. (א) ועמלק פשטו אל נגב וגו׳, כלומר קודם שבא דוד ואנשיו צקלג ועמלקי כבר פשטו אל נגב ואל צקלג ז (ט) והנותרים עמדו, כלומר שנשארו מקצתם שלא עברו עמהם ועמדו שם ושמרו את הכלים כאשר מפרש למטה בעיניין בי כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים וגו׳ (פסוק כיד) 5 (י).אשר פיגרו, פתרונו אשר מנעו מעבור את הנשר כדי לשמור את הכלים וכן תירג׳ דאיתמנעו: (י״ב) פלח דבילה, כמו שרגילין לעשות מחרוזות א) של תאינים, בלע׳ רישטיש .וזה נתן לו חציו פלח דבילה חצי דבילת תאנים שכל דבר הנחלק לשנים קרוי פלח כמו כפלח הרמון (שה׳׳ש ד׳ ג׳) וכן פלח רכב (שופטים ט׳ נ״ג): (י״ג) למי אתה ואי מזה אתה, שני דברים שאל לו ושני דברים השיבו, הוא שאל לו למי אתה כלומר עבד של מי אתה ואי מזה עם אתה והוא השיבו מה שאמרת לי אי מזה אתה, נער מצרי אנכי ומה שאמרת למי אתה עבד אנכי לאיש עמלקי5 .(י.״ד) אנחנו פשטנו נגב הכרתי, כלו׳ ארץ פלשתים שהפלשתים נקראו כרתים שכן הוא אומר הוי יושבי. חבל הים גוי כרתים דבר ה׳ עליכם [כנען] ארץ פלשתים (צפניה ב׳ ה׳): (י״ז) ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם, בלומר מן הלילה ועד ערב של יום שני 'שהוא שני לילות ושני ימים למחרת של שני לילות שהן שני ימים ושני לילות ז (י״ט) ולא נעדר להם, מכל אשר לקחו להם בצקלג, הכל השיב דוד ז (ב) ויקה דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא, פתרונו ויקה דוד את בל הצאן והבקר אשר נהגו העמלקים מארץ פלשתים קודם אותו מקנה אשר לקחו בצקלג שכן הוא אומר למעלה בעיניין בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה (פסוק ט״ז). ויאמרו זה שלל דוד ז (ביב) ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי כל אהד ואחד מהם,.יען אשר לא הלכו עמי כי אם איש את אשתו. וינועו וילכו, שיקהו את נשותיהם וילכו להם כי לא נחלוק להם יותר*. (כיה) .וישימה לחוק ולמשפט לישראל, דבר זה כי כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלקו השלל שיקהו5 (כיו) ברכה, מנחה? ל״א. (ג) ויחל מאד, תרג׳ ודחיל שנתיירא מאד מהמורים ז (י) ואת נויתו תקעו, פתרונו תלו, ותת׳ צלבו ז (י״א) וישמעו אליו, עליו; (ייב) וישרפו אותם שם, 'ששרפו בשמים כדי לעלות הריח ומשחו בהם עצמות שאול ועצמות בניו, ותרג׳ וקלו עליהון כמא דקלו על מלכיא תמן ז א) בכ״י: מהזורות.