Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 29

רואים ועל רוב נוראותיך ירוממוך סלה כדבר שני רוממו ה׳ אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה׳ אלהינו ואו׳ וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו. יודוך ה׳ אלהינו עתי היום ושעות לילה שבתות והדשי השנה שממיס ויובלות ותקופות שמבראשית שאתה הוא ראשון ואתה הוא אהרון ומבלעדיך אין אלהים כדבר שני כה אמר ה׳ מלך ישראל וגואלו ה׳ צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים, ואלו פינו מלא שירה בים ולשוננו רנה כהמון גליו וכו׳ עד הבוהר בשירי זמרה ה־ העולמים. שם ימו׳ ל*א עד ליה ליתא בן וא ובא נמצא: ושותין כל אהד ואחד כוסו בהסבה. דף מי: שו׳ ו׳ א גורס: וחוזרין וממלאין. שם שוי י׳ אחר בפה״ג ן וא מוסיפין: ושותין מפני שארבעה כוסות הללו צריכין על כל אהד ואחד בפ״ה. שם שו׳ ט־ז וי״ז ן וא גורסין: כיון שאין יכולין לשתות בתוך התפלה נעשו כמי שהפסיקו והייבין לברך אף כאן נמי כיון שאמר הגדה . . . שם שו׳ כ*ז א גורס: כמו ששנינו בגמרא דשבת (קי״ז:). שם שר כ״ט א גורס: על אכילת מצה. — ומטבל בחרוסת ליתא בן וא. שם שו׳ ל׳ ן גורס: עלה של הזרת — בסוף השורה א מוסיף: בלא ברכה. שם שוי ל״ב וזה הוא מנהג . . . מלפנינו ליתא בן. דף מ״א. שוי ו׳ קודם יהללוך ן וא מוסיפין: לא לנו ה׳ לא לנוער שגומר ואו,.. שם שו׳ כ״ב ראשון לשני ובין ליתא בן וא. שם שו׳ כ״ט עד ל־א א גורס: אס רצה לשתות ישתה אפי׳ בין ראשון לשני מותר. שם שו׳ ל׳־ו עד ל׳ז בא ליתא: וצריך לומר . . . גאון זיל. שם שו׳ ל״ז ן גורס: עד תמיד לעולם וער וכך שדר . . . ראש ישיבה. דף מ״א: שו׳ ג׳ אחר בחסדו א מוסיף: וצריך להתום כל״ח — שם ץ וא גורסין נטרונאי בר הילאי ריש מתיבתא. שם שו׳ י׳ א גורם: לכל אחד ואהד מזכיר מעין מורע שלו. שם שו׳ י״ב א מוסיף: ובשחרית בי מסיימי צבורא ברכותיהו או׳ החזן ברוך שאמר עד מהולל בתושבהות ופתח טוב להודות ה׳ וענו צבורא טוב להודות לה׳ וכו׳ פסוקי זמרה ברבנן ואו׳ החזן נשמת ויושע עד בי ה׳ רפא׳ והוא רחום קריש עד דאמירן בעלמא. ופתח ברבו וענו ברוך ויוצר כולו כרבנן עד גאל ישראל. ומצלו צבורא בלחש כמו בערבית ונחית צבורא ואו׳ אבות וגבורות וקדושה. אתה בחרתנו יעלה ויבוא והשיאנו רצה ומודים וסלקי כהד מודים (במודים?) ופרסי כהני ידיהו ומברכין כולי צבורא בא״י אמ״ה לגמור את ההלל וממרין אותו ואו׳ יהללוך בדכתבניה. ואומר החזן קדיש כולו ומוציאין ספר תורה במוסף וקורץ בפרשת בא אל פרעה מן ... שם שו׳ ט״ו וט״ז א גורס: ומפסיד ביהושע מן ויאמר יהושע אל העם התקדשו עד ויהי ה׳ את יהושע, ואה״ב מוסיף: ומברך כדרכו עד דמטי את צפה דוד