Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 235

112 Nach Diez WB. I. 170 stammt von demselben das ital. — spanische Faldistorio, altfr. Faudestueil. OS II. 10a, 138a פלדשטול, II. 34a פלדשטיל, Rif z. Sabb. ebenso. Vgl. Marp. Lasch. 129. Das. 123b. Tw. דולוירא :הצינא; Ber. 57b. דולייר; Beza 31a דולווירא; BK. 119a דילדי־ר doloire. Jes. 44,13 דאלאורא, Arach. 23b דולדודש. OS II. 43b דולדיירא. I’esacliim 30b. Tw.פלומיר : קוניא, Sebach. 54a פלמיר AS. 33b: פולמיד (Mord. AS. 1254 פזומיר). OS H. 115b setzt noch das deutsche Wort נלייז קידך, Olaskrug• hinzu. Das. 37a. Tw. בריירא : פת עמילה, Sabb. 61b ברייא־אה, Beza 22b. brai,geschrotenes Getreide, Marp. Lasch, richtiger broye, broie. OS II. I. 69a ברידר. Beza 15a. Tw פלטרא — לכד feultre, Filz. OS II. 144a פילפטא. I. 97b פלטריד, deutsch יילק״ש(?) Weichselzopf, Mahrklatte — eine Haarkrankheit, die von Dämonen herrührt. Andresen, Deutsche Volksetymologie 317, 318. Das. 33b. Tw. רייש־נא :מוסתקי resine, Harz. OS II. 35a דיישטינא. Sukka 2da. Tw. קרקע לבנה שהיו טהץ בה קיקעית הפוכה: פירהא דגרגישתא OS II. 132a: קרקע לבינה שהיו מטיהין בה רצפה של סובה משום נוי והשתא מסרהת ל״א עפר שקורץ בלע״ז אחלא שמחבק בגופה של בה Die zweite Erklärung fehlt in unserem Raschi-Commentar. Doch erklärt R das Wort ארדלא — גרגישתא Jebam. 106b. Keth. 60b. Sabb. 113a. AS. 38b. OS I 187b 671 ארזיילא. Aboda Sara 28a. Tw. מלוויד — צמירתא; Ber. 32a מלמייררי; Pes. 25b מלוד. Deut. 28,22. mal de feu. OS AS. § 148. מלווי und das deutsche Wort שוחט, Sucht, Krankheit. Andresen, Deutsche Volksetymologie, 373. Das. Tw. מלנט — עינבתא. OS das. g 150 בונמלט vgl. Joma 84a בון מלנט. Marp. L. zu Ber. 40a. Preuss J., Materialien z. Gesch. der bibl. u. talmudischen Medicin XIII. Heft, Bon malan bei Raschi,