Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 121

116 של רב היי גאון זצ״ל (והאחרון נכבד) שבח מפואר מפומיה דרב צהלל גאון זצ״ל בן רב נתנאל גאון זצ״ל מתחיל «לצור יעקב אתן מהלל ושירים ואותו לעיני כל יצורים ויחודו אני אעיד בכל יום והוד זכרו בכל איים ואורים, אחו הודו בקרב עם מייהדו למספר בל נתחים בי עצורים ובו". איך האטטע אבער פאן דער היזינען שטאדט ביבליאטהעק ענטלעהנט .Cod) (15 .ms. hebr. fol. No סליחה י׳יי ישן על קלף דעפעקט אונד דיא דפים פערווענדעט ווארין' דך זעהר פילע אונד אונבעקאנטע סליחות פינדען, ווארונטער אויך איינינע פאן דענען דיא זיא ערוועהנט, נעמליך בסי׳ ל׳יו אל ארך אפים נצר חסד לאלפים והיא ע*ס איב ואה״ב חתום יוסף בר נתן הזק ואמץ בס׳ קמ״ט אל באפך ע*פ א״ב, בסי ע״ד אתה הוא אל רואי ע־ס אפרים הזק, בס־ קצ״נ איתן לומד דעה מאליו ע־ם א״ב, בסי׳ רי״ה ארבע מלביות איה קנאתך וכוי ע*פ א׳־ב ואה״ב הר.ו1 הקטן הזק, בסי׳ קמ״א אשמינו ועוינו ע׳יס א־ב ואה׳ב אליה בר שמעיה. איך וועררע איהנען נעלענענטליך אי״ה מעהרערעם דאריבעי בעריכטען. איך ערלויבע מיר איהנען איידנע מיינער נאטיצען צו איהרען אין דער די־ :;*־שען צייטשדיפט נעדרוקטדן אנאלעקטען, מעשה ידי אומן, מיטצוטהיילען. F01. 108. A6 תפילין בעטרעפפענד, וואהרשיינליך דיא אין ארהות חיים הל׳ תפילין סי׳ יו■ ערוועהנט זינד. F0I. 318 R5 ס׳ השלהן דאם ספר ווירד ס׳ השלמון גענאננט אין איה אונד בל בו צום עקסעמפעל אין א״ה הל׳ ירט סי׳ דד אונד כל בו הל׳ יי״ט סי׳ דה, דא שטעהט אויך אין דעם שעדי ציון דען איך בב״י ישן בעזיטצע. (אולי שאב רוב דבריו מס׳ השלמה לזקנו רבי׳ משולם אבי אמו וקרא לזה שים ספ־ו שלמון). .F01. 310 A12 רבינו משולם מנרבונא היה ב־ר נתן ומבני דורו של רבינו תם בנד׳ בם׳ הישר בבמה מקומות. .313 .und der Leiche etc. Fol לדבר הזה תסלה, הבהדס חצבו ועשו בד• להתעסק בקברות ובמו שנוהנים בבמה מקומות שהבהנים עולים הארונות והלבו דרך שם במקומות פנוים מעצמות אדם אבל בודאי לא טמאו את עצמם ובן שניהם היוחסין ושבט יהודה דקדקו בלשונם ולא כתבו שטמאו את עצמם לו, ומנשיא אין ראיה שהבל הייבים בבבודו ועשוהו כמת מצוה. איך בעעהרע מיך אונד מיינע פרויא דער איהרינען צו עמפפעהלען ובזה אצא בשלום.