Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- IV. 1906 - 5667 (1906)
- Date
- 1906-01-01
- Page
- – (sequence 71)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/3486266-3486273--1197-3487559- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
על סי הזוהר בראשית ושמות להרב המקובל מרה שמעון ך לביא (ע׳ שהיג ה״ב אות ש סי׳ ע ב) ונדפס פירושו על ספר בראשית בליווארנו בשנת הין ע*ס נלבי״א *קרם ובאדיי יתנשא (תקפיד., אין קווארמא) בבי הלקים א עד ס״ס וירא על ריס דפים (לבד השער והסכמות), וחיב מן פרשת היי שרה עד סוף הספר מתחיל מן דף רפ׳א עד דף תמית, ועל ס׳ שמות לפי הנשמע לא נדפס עד הנה, ועתה אעתיק לך ידיד נעים השיר מסי מרבבת המשנה אשר שאלת : שיר למעלת המהבר *). מן ידידינו רפאפורט קבלתי מכתב מן ייב כסליו ונם לו אשיב תוך ימים לא כבירים אי־ה. קיינע שטעללע אוים מחזור וישרי בענין שבת הגדול ווייס איך מיך גאר ניבט צו עראיננערן. ומעתה אחלה פניך לבל תדינני כמפעלי דק תשמהני במהרה באגרת מפורש כתוב מזה ומזה ותודיעני שלומך ושלום אשתך היקרה ואן פניך מועדות ללכת הקיץ הבעיל ואם תעבר דרך עירנו אגילה ואשמחה בך ידידך המוכן לשרתך כל הימי□" חיים בן כיה יוסף מיכל. מיינע פרויא עמפפיהלט זיך איהנען אונד איהרער ליבען פרויא בעסטענס. איזט דער פירוש על סי מורה נבוכים לההכם דון יצחק אברבנאל דארט געדרוקט אונד צו בעקאממען? זאללטע דארט זאנסט וואס נייעס ערשינען זיין טהיילען ז־א מיר עם נעפעלליגסט מיט, אויך ווא עם צו בעקאממען. למלאות הנייר אעתיק איזה הערות לספרך היקר. — S. 44 a Baschi zu Taanith 19 a welches משם אין ראיה כי שם מפורש שהוא תוספת מאן דהו ועיין תשו׳ חות יאיר דף י״ג ע״ב ובספר יעיר אזן זוכר מערבת קוף אות ט״ו. S. 65 oben תרגום אסתר מובא כבר בשם תרגום רב יוסף במסי סופרים פרק י״ג הלי וי. 1 S. 61 c Aruch בבי כיי ישנים ונם במקוצר קצת (גם כן כ״י) בערך גל ובערך טלק כתוב מפורש תרגום ירושלמי ובערך פרג ובערך קלפא ברית ת״י. S. 72 a כך עלה על דעתו בתחילה אך בסוף דבריו ברור אצלו שת״י אינו מיביע הזקן וכנראה נם בחייב. S. 78 g וכן בפירש״י למיכה בכ״י ישן (אשר היה לר־וו היידנהיים ועתה הוא אתי) כתוב נם כן בתלמוד. S. 78 i דע לך שבזמן רש׳י וחכמי־ התום׳ היו מתרנמין הפטרת חבקוק ביום שד של שבועות, ויש עדיין זכר לזה הפיוט יציב פתגם שאומרים אחר פסוק ראשון מההפטרה שברור אצלי שהוא רשות המתרגם קודם התחילו לתרגם (וכאשר מצאנו במחזורים כיי בהקריאה ליום א׳ דשבועות שאחי פסוק ראשון בחדש השלישי כתוב אקדמות ואחייב התרגום לפסוק ראשון) וזהו בונת החרוז האחרון א״א השמטתי פה בדפוס את השיר כולו שככר נדפס בסלה הס' מרככת המש נדן,