Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 69

י־ג עקרי הדת ונהלק לי״ג הרמים, בי* הרוו מתהיל באות אהד מן שמו ושם אביו, והא לך החרוז הראשון אשר נם בו התום שמו, ,,איר, נמצא ולא נרצה והמציא בל בהבמתו, ועל בלימה תולה אדמה ושמים תכן בזרתו", "אל שדי עד בלי די הריק לכל את ברכתו, ברבו ה׳ רעיוני בבורו מלא כל הארץ, ברוך אב רם אל עליון קונה שמים וארץ: ועוד לו רשות לנשמת של שהרית ר״ה המתחיל "אכרע אקוד לפני מלבי אקרא מפניו אברך, התום יואב בראשי ההרמות ורשות לקדיש מן זי הרמים והתם שמו מראש החרוז הראשון ועד בראש כולם יואב הזק אמן סלה, המתחיל "יה מלבי מנעה מבכי עניה פוערה לא נוחמה, ודבר על לבה ונעל אנשי דמים ומרמה אש־ נדפו ונם הרפו עקבות משיה שוכן רומה, ברוב אונם ובגאונם יאמרו ידינו רמה, יתנדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא". 3) פירוש לדברי הימים להרב בנימין הביא בר יהודא בדרך הפשט ע״ם דקדוק לשה״ק (אש־ ראה אותו ה״ר עזריה מן האדומים תוך ספרי הרב אבטליון איש מודעה כמו שכתב בספרו מאור עירם פרק ל״ט) מביא בו לאבן ננאח ולאבן בלעם ולהר״א אבן עזרא (כבר הזכרתי בתולדתו שהחבם היבר פרוש על ר״ה והזכירו בעצמו בפירושו על התורה בריש פדר■ פנחס, ונאבד וכבר היה סמוי מן עין בעל אהל יומך בנראה שם בפירושו) ולרד״ק ולה־מ״ק ונם לרבנו ישעיה. 4) בם, מנלת סתרים לפורים אשר אתי כיי האבע אין וועדער הלל הרופא נאך קלונימום בר מאיר נעזעהן. 5) פירוש שיר השירים לה־ר עמנואל בר שלמה בדרך החכמה אשר דרך בו החכם ה״ר משה בן תבון במ״ש בפתיחתו ואה״ב זכר כוונת הספר בכלל וחלקו לני הלקים ה״א מראשו עד על משכבי בלילות, וחייב משם עד אני ישנה ולבי ער, וה״נ משם עד פוף הספר, והלק בל הלק לפרשיות וכל פרשה יפרש בשלשה דרכים, בתחלה ביאור מלותיה ואח״ב בדרך פשט המקראות ואה״כ על דרך הנסתר (הוא דרך החכמה) בו הפליא לפרש דברי הספר ובפסוק צאנה וראנה בנות ציון (אשר רמז עליו לשבה במחברת התופת והעדן) היטיב אשר דבר להם דברי השכל הפועל לשאר כהות הנפש הנקראים בנית ציון כטעם והד הרוב כי אז הגוף הורב וציון, ומזכיר בו להיב זיל (הרמב״ם) איזה פעמים ומביא פירושו על משלי (הוא הנדפס וישנו אתי ובטעות החליפו המדפיסים שם אביו עם שם אבי מחבר הס׳ שש בנפיס והדפיסו בראש פתיחתו עמנואל בר יעקב) בפסוק ראוה בנות, ופירושו לאיוב בפסוק הנך יפה רעיתי, ודע כי ההבם הזה היה קרוב לסוף המאה הראשון אחר האלף החמישי כי היה בזמן אהת עם ה״ר קלונימוס הנשיא כנראה במחברת השלשה ועשרים ממהברותיו ונם כי בימיו כבר היו בארץ החיים הרב ר צדקיה העניו (המחבר ם׳ שבולי הלקט) ושלשת בניו כנראה במהברת העדן. 6) דיא נאבשייפט צו ביאור ך רשד למה שאחר הטבע כ״י איזט: "נשלמה העתקת ביאור בן רשד לכל מאמרי מה שאחר הטבע לארסטו׳ והשלים להעתיקו החכם הפלוסוף קלונימוס בר קלונימוס בירה פיון ע־א לפרט והתנצל שהעתיקו בטרדות גדולות ומספר לא מדוייקי, והרי קלונימוס הזה הוא הנקרא הדי קלונימום הנשיא המהבר ם׳ אבן בחן(ומה שנדפס בסופו שסיים הספר