Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 37

32 כיוונתי לדעתו וכתבתי שרייס זה אולי הוא רבי׳ סעדיה בר נהמני אשר ממנו ראה החכם היידנהיים זיל פיוט למעריב ליל א׳ של סוכות במחזור כיי משנת קפיז, והוא חיבר ה ר וזי ם בסדר ימות עולם ושנות דור ודור והזכיר בם הצדיקים לשבה והרשעים לננאי (59 .Ms) ובסדר תנאים ואמוראים כ״י בסוף ערך הדקא מעתיק חרוז אי מהן וכותב לרבי׳ סעדיה החכם, ואולי גם המה מלאכת הנאון וקדמו להרוזיו על הדינים הנזכרים בתשובת מהרימ בר ברוך די קרימונא ספי׳ ע״ו. להערה 41 מפירושו על משלי מועתק בסי צפנת פענח להראב״ן (כן הוא שם הספר ולא אבן העזר כיתוב בפתח השער ין הוכחתי באריכות) סי׳ קי״ט. להערה 50 יש אתי .שלשה פירושים על שיר השירים פי׳ רבינו סעדיה נאון דל ופירוש הפלוסוף האלה• הרב ן׳ כספי דל בקיצור ופירוש שאר ישוב הנקרא קדש הקדשים־ נדפס בקושטאנדינא בלי נלות זמן השנה הביאום לדפוס ה־ר יצחק ע ק ריש) בהקדמתו מאריך בשבה הרדב׳ז (וממנו לוקהו הדברים המובאים בס׳ שם הנתלים חלק בי אות ד׳ סי׳ ה׳) והפירוש לרס״ג הוא הפירוש על דרך הפשט הנדפס בפפר־א בשינוי פעם תיבה אחת או שתים אשר נתהוה ע״י הפופ־ (אשר כתב הכ״י אשר היה לחרב מו״ה ליב מרגליות שהביאו לדפוס בפפדיא ואולי היה לו הנדפס בפראג שסיט אשר לא ראיתיו עד הנה, ובזה אין ספק שהרב הנד ודאי לא חיבר הקיצור מהדרשות להגאון אשר היו אתו?) והסר שם ההקדמה הארוכה להנאון בראש הפירוש. אינד היר איזט דיא שטעללע החסירה במדרש תמורה פרק ג׳: .תמורה ד¬ עת לעקור נטוע. כנגד לעושה נפלאות ונוי מוציא לה מיבש, ועלין מעצים ומרוד, הנטיעה ומגדלה ואין אחר זולתו שנאמר כי אני הפרחתי עין יבש הובשתי עין לה אני ה׳ דברתי ועשיתי כל״ה." קיינעם קאטאלאג מספרי היידנהיים, זא וויא דעם תולדות גדול• ישראל לאליקים ברמולי האבע איך ביס יעטצט נאך ניכט עמם־ פאנגען. איינע זאנדערבארקייט איזט מ־ר ה־נזיכטליך ספר העצמים לרבינו אברהם בן עזרא דעססען ביאנראפהיע איך יעטצט בעארבייטע פאיגעקאממען, ואעתיק לשוני .ספר העצמים מדבר בו על הכמת הטבע וחכמת אלהות ובעניני הנבואה נחלק למאמיים, והבת בלשון ערבי (מסתמא למען יסתרו ד,דברים הכתובים בו מעיני חכמי התורה וההמון) במ״ש בם׳ מקור חיים בסיר בהוקותי ומביא שם שהיד •עקב בן ה״ר שלמה בן אלפנדאדי אשר היה בקי בב׳ הלשונות העתיקו לו ללה״ק ומביאו עוד בס׳ ויקרא בפסוק וכל קרבן מנחתך ובס־ם בהעלותך ובס׳יס עקב, ונם הר־ש מטוט מביאו בכפיו משובב נתיבות ב״י בה״ג פ־א ונם בס׳ מגלה סתרים בסי בשלה ובסי יתרו ובים משפטים (וכתב שם שזה תוכן דבריו בל׳ ערב, והם הדברים בעצמם מלה במלה המובאים במקור חיים בס־ס בהעלותך, ואין ספק בזה כי האחד העתיק מהאחר כי אין שד נביאים מתנבאים בסגנון אחד ואף כי הכמים וצריך בידור עוד לדעת מי הוא הראשון) וסיס ואתחנן ומובא גם בס׳ פרדס דמונים לד,־ד שם טוב שפרוט דף ליה ע״ב — פיללייכט קעננען זיא היראיבער וואס אונס מיטטעללען?