Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 6

פירוש ספר שופטים לר׳ יוסף קרא הו״ל עפ״י ב״י קירכחיים שמעון עסנשטיין. א. (א) וישאלו בני ישראל, באורים והומים. מי יעלה לנו אל הכנעני, הנותרים בכל שבט ושבט. בתהלה להלחם בו, שאין לך כל שבט ושבט שלא הותיר במקצת מן הכנעני יושב הארץ כמו שמצינו ביהודה ואת היבוסי יושב ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם (יהושע ט״ו ס־ג), וכן בכל שבט ושבט כתי לא הוריש שבט פלוני את הכנעני יושב הארץ: (ב) יהודה יעלה, שבט יהודה יעלה וילחם בכנעני הנותרים בהלקו: (ג) ויאמר יהודה לשמעון אהיו, זה שבט שמעון. עלה אתי, לפי ששבטו של שמעון נהלו בתוך נהלת בני יהודה אמר שבט יהודה לשבט שמעון עלה אתי בנורלי והלכתי נם אני אתך א) בגורלך, זהו פשוטו של דבר, אבל אמרו רבותינו יהודה זה עתניאל=) לו אה אהד ושמו שמעון: •(ד) בבזק, שם מקום: (ז) ויאמר אדני בזק שבעים מלכים ג), מיכן אתה למד מה גדולתן ועשרן של מלכי כנען שהרי אדני בזק לא היה כדיי לימנות עם מלכי כנען בשם מלך ואעפ״י [כן] כתב בו כן. כן שלם ל* אלהים, שאסור לבזות בבני מלכים. ויביאוהו ירושלים, שהלכו משם להלחם על ירושלים: (ה) וילחמו בני יהודה בירושלים וילכדו אותה, אבל מצודת ציון שבה לא לכדו עד שבא דוד ולכדה שני וילכוד דוד את מצודת ציון ונו׳ ויקרא לה עיר דוד (שמואל בי הי ז׳ טי): (י״ב) ויאמר כלב אשי יכה את קריה ספר וגוי, כבר מפורש בס־ יהושע (יהושע ט״ו ט״ז) ונכתב להלן בכיבוש הארץ ללמדך שעתניאל לכדה וכאן נכתב בשעת מעשה: (ט״ו) נלות מים, שדה הבעל אתר בית שקיא דמיא: (ט״ז) ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה, מדבר יהודה אשר מנגב בערד, הוא ערד שבתי בתורה וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב (במדבר כיא אי) והוא בתוך עמלק, ולימדך כאן שפינו כאן מעיר התמרים הוא דושנה של יריהו ובאו להם לשבת עם בני יהודה במדבר יהודה אשר בנגב ערד שלא תתמה כשאתה קורא ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו מתוך עמלקי פן אוסיפך עמו(שמואל א־ ט״ו ו׳) ותתמה לומר מי הביאם כאן: (י״ט) ויהי הי את יהודה ויורש את ההר כי לא להוריש את יושבי העמק ד) כי רכב ברזל להם, זה פתרונו בזמן שהיה הי את יהודה שעדין לא חטאו לי נתן לו כה שהוריש את יושבי ההר, והוא שכלב אומר ליהושע ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר ה־ ביום ההוא, אולי ה׳ אתי והורשתים כאשר דבר ה׳ (יהושע י״ד י״ב), ובאותו הלשון כתב כאן ויהי ה־ את יהודה ויורש את ההר, ודבר זה שהוריש את ההר היה בשעה שהי עמו, טנט קום פוד בלע״ז י0, אבל לאהד שלא היה ה׳ עמו מפני שהטאו לא יכלו להוריש את יושבי העמק כי רכב ברזל להם: (כ״ב) ויעלו בית א) בכ׳יי עמך. □) עיין תמורה ט״ז ע" א ועיין גש פידש״י. ן;) עיין פירש" י. ך) בכ״י העמלק. ךץ) tant quand fut. 1