Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 370

301 allerdings mit Einschränkung, tut. Siehe auch Sota 40b, Tosaph. Schlgw. והאמר, wo es heisst: ונראה שזה מתוספתא דר, חייא, ein Citat, das in Wirklichkeit der תוספתא סנהדרין פ״ד entnommen ist und das im ירושלמי unter der Bezeichnung והתני ר, הייא sich findet. S. 177. Die Worte ומתבעי ליה לאינש למיקם וכר, welche im Namen des בה״ג angeführt werden, sind Ende הל' צצית in ה״נ nachzuschlagen. Vgl. auch מהזור ויטרי, S. 84 (Berlin תרמ״ט) die interessante Notiz des Herausgebers R. S. Hurwitz. S. 244 Anm. 5. Der Herausgeber macht die richtige Bemerkung, dass aus der Gebetordnung, wie sie hier vorliegt, nach welcher man nach Schluss des Morgengebets vor der Vorlesung der Thora gemeinsam die Perikope mit Targum las, der Ausspruch des Talmud לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור (Berachot 6) verstündlich sei. Ohne das Verdienst des Herausgebers schmälern zu wollen, wollen wir bemerken, dass bereits Nachman Koronel in der von ihm bewirkten Herausgabe des סדר ר״ע גאון (Warschau 1865) S. 28a Note 59 darauf aufmerksam macht. S. 254.ומשכהן נמי באגדתא דמנין עשרה של בית הכנסת ואני ברוב ושני פעמים אל הרי עשרה מכלל דהאי פסוקא מזומן הוא לעשרה דבהכנ״ס. Der Herausgeber macht zu שני פעמים אל die Bemerkung צי׳ע כוונתו. Die Sache scheint durch eine kleine Korrektur einfach, wenn man hier statt ושני den Schreibfehler ולא שני vermutet. Der Verfasser scheint sagen zu wollen, da אל nicht zweimal im Verse vorkomme, es nicht אבוא אל ביתך heisse und durch diese Weglassung der Vers nur 10 Worte habe, so scheine er für die Zählung in der Synagoge prädestiniert zu sein. S. 25,7 bespricht der Verfasser die Stelle Nedarim 37b: מקרא סופרי u. s. w. und bringt die Erklärung R. Hai’s, dass das genannte Wort die genaue Feststellung der Lesart seitens der Schriftgelehrten bedeute. Nun heisst es weiter: וקאמר רי יצחק לאו סופרים תקנו הכי מלבחון אלא קבלה היא בידיהון מהלכה למשה מסיני שמים בדוכתא כגון את השמים ויקרא אלקים לרקיע שמים, ארץ בדוכתא ארץ ארץ ארץ, ועיטור סופרים וכר. Der Herausgeber bemerkt hierzu תיבות בדוכתא וכן מיש אח־כ ארץ בדוכתא ארץ ארץ ארץ לא ידעתי כוונתו. — Die Sache scheint aber ziemlich einfach. Es ist ersichtlich, dass im ersten Satze כגון an einer falschen Stelle steht, es muss heissen: שמים בדוכתא את השמים. Statt את השמים heisst es שמים im Verse : ויקרא u. s. w.,