Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 191

128 Kakan S. 38 Anm. 146, Buber S. 84, Nissenbaum S. 84, wo näheres über Approbierende). 1685 28. Elul appr. die Rabbiner der Synode Jaroslaw נחלת עזריאל [Frankfurt a. 0. 1691] (Kahan S. 38 Anm. 148, Buber S. 161, 193 f., Nissenbaum S. 65, wo näheres über Approbierende). 1687 appr. die Rabbiner der Synode Jaroslaw מים חיים, Dyhernfurth 1690 (Michael a. a. 0. Nr. 874). 1687 appr. die Rabbiner der Synode Jaroslaw נחלת חיים, Wilhermsdorf 1714 (Buber S. 193, Mitt. d. H. Dr. Freimann). 1688 appr. die Rabbiner der Synode תולדות יצחק [Frankfurt a. (). 1691] (Zunz, Gesch. der Krakauer Rabbinate 8. 151, Buber S. 161 f., Nissenbaum S. 65, wo näheres über Approbierende)1 2). 1689 appr. die Rabbiner der Synode צפנת פענח הדש, Frankfurt a. 0. 1694 (Friedberg S. 15 Anm., 105 Anm. 63, Buber 8. 172, wo näheres über Approbierende). 1689 appr. die Rabbiner der Synode כתונת פסים, Amsterdam 1695 (Buber S. 215, Friedberg S. 105 Anm. 63, wo näheres über einen Approbierenden). 1690 3. Tischri appr. die Rabbiner der Synode Jaroslaw 2בית הלל), Dyhernfurth 1691 (Roest S. 571 mit den Namen der Approbierenden, über welche näheres Friedberg S. 8*2 Anm., Buber S. 37, 87, diese ״Materialien“ I 17 Anm. 10). 1690 15. Cheschwan appr. vier Rabbiner der Synode Jaroslaw צנצנת מנחם, Berlin 1719 (Steinschneider, Catal. Bodlej. S. 1742). 1691 8. Tischri appr. die Rabbiner der Synode Jaroslaw Midrasch rabba mit dem Kommentare des Naftali Hirsch b. Schimschon Langenlois aus Schwersenz, Frankfurt a. 0. 1692 (Zunz, Gesch. der Krakauer Rabbin. S. 151, FriedbergS. 17 Anm. 14, 82 Anm., Buber S. 37 über Approb. Ygl. Dembitzer כלילת יופי I 19a, II 113b, Kaufmann, die letzte Vertreibung der Juden aus Wien und Niederösterreich 8. 221). 1693 7. Tischri appr. die Rabbiner der Synode Jaroslaw RGA בית יעקב [Dyhernfurth 1696]. Approbierende: Pinchas Mose aus Lemberg, Gabriel מהור״ר במהדי״ל דל aus Krakau, Naftali Cohen 1) Nach Buber war die Approbation 1687. 2) Das. zu 284,2 יו״ד sagt der Verfasser: בהיותי גבהד מד,מדינה לעשות תיקונים ביערסל״ב נשאלתי מפי משכיל א' מ״ט אין אנו נזהרין בזמן הזה בירידי' שכותבין על הטבלא בנייד כאן יש למכור איזה דבר^דהיינו יין^או בשרץ או שאר דברים ותולין על הפתה וכותבין בכתב אשורית וזהו איסוד גמיד לפי יש אומרים זה.