Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 173

110 זה לעיל דף כ״ז ע״ב(1. הנם שיש להאלופי׳ הקהל יצ־ו במה שענות שיש עמהם חזקה להכריעם לכף זכות מ״מ לפנים משורת הדין להטות כלפי הסד רצו להתפשר עמו אם רצונו הטוב נוטה. וכשמעו נילוי דעת נקי׳ נתרצה במהורר־א הדל נם הוא ברצונו הטוב בלי שום אונס והכרה כלל כי אם בדעת צלולה ומיושבת ונתפשר בטוב עם האלופי׳ הקהל יצ״ו שיתנו לו... ושום ב״ד בעולם לא יזדקק לפקפק על פטורים הדל בשום פקפוק בעולם. וכל הכתבים והזמנות מה שהשיג או מה שישיג עוד כמהורר״א הדל הן מד׳יא יצ״ו הן בשום אופן בעולם כולם .2) בטילין ומבוטלין... הי׳ יום ד׳ ב*ז בסלו תנ״ח לפ״ק האלוף כהר״ר ברוך פדל שתדלן(3 דקהלתינו קודם נסיעתו לוורשי LXII. נשבע בנק׳־ה ם*ת בזרועו בפני שני אלופי׳ ראשים מנהיגים משלהן(4 הטהור ובפני שמשים דקהלתינו שי1 2 3 4 5 6 א..... ומכל שכן שמחוייב להקדים את עצמו בעסקי קהלתינו הקדושה בזריזות-גדול ולא יבלה זמנו בעסקי ארצות או שארקהלות... .5)נעשה הי׳ יו׳ א׳ כ״ב תמוז תנט״ת לפ״ק האלוף התורני המנהיג כהר״ר אברהם(6 בן המנוח הנאון אב״ד LXIII. ור״מ כמהור׳ר ישעי׳ סג״ל ז״ל הציע דבריו הנעימים לפני שלחן הטהור בעניין תביעת תשלומין של השט׳־ה מה שבידו על האלופי׳ הקהל יצ״ו מעזבון אביו המנוח זצ״ל אשר זה כמה שנים שנדחה מדחי אל דחי בלא כלום. ועליו היה בולנה לזון ולפרנס את יתומי׳ גדולים וקטנים מה שהניחו אחים שלו ששייכין נם t) Dort heisst es: במהיר׳ר ליב ברא״ש דיין... סך רב העזבון. אגלאי מלו1א למפרע שלא בראוי ונבון ליתן מסך רב של (vgl. diese Materialien IS 14 Anm. 6) נתן סבומות יברדאן עיזבון הנ״ל .. באשר .. . קהלחינו הקדושה שהוטבעו. . . בעמקי מצול' חובות פריצי׳ עריצי' וגלחזת .... לקהי האלופי׳ הקהל .. לתשלומין פריצי' עריצי' חובות יהגי הסמיך . . . תנ׳׳ד ..*. R. Lob בר״א א״ש war Pos״ Dajan 1684, 1689, 1693 (Kscherimb. S. 181a, 191b, 204a). Sein Vater hiess Abraham (das S. 197a, 201a). Seiner Familie gehören viele ausgezeichnete Männer der Pos. Gemeinde an. Vgl. unten Nr. LXX. 2) Sef. has. II 40 [45]b. 3) Lieber ihn s. Monatsschr. 1864 S. 460 f., unten Nr. LX1V. 4) Dieser Ausdruck findet sich auch in der zeitgenössischen pol׳־ nischen Literatur, vgl. Pawinski a. a. O. Bd. V S. 3. 5) Sef. has. II 45 [51 ]a. 6) Er wird 1693 zum ersten Male in Posen genannt, wo er Schwieger׳ sohn des Gemeindevorstehers Abraham Breslauer Halewi war. Seit 1697 war er vielfach in Ehrenämtern tätig, 1714 Dajan. 1720 wird er zum letzten Male in Posen genannt. Sein Bruder Salomo heiratete in Posen und zahlte bis Tischri 1694 keine Steuer; eine Schwester hiess Scheindel, ein anderer Bruder הרב מענדל lebte 1693 ebenfalls in Posen. (Sefhas. II 17 [23]b, 25 [30]a, Kscherimb. S. 226b ff., Kontres der ״Nehemia׳Schulw, im Bes. der Pos• Gemeinde S. 3a). Ueber seine literarische Tätigkeit und seine weiteren Schicksale s. Kahan, ענף עץ אבות, Krakau 1903, S. 2. Die Schwester seiner Frau war an den Posener Dajan R. Nehemia verheiratet, der 1699, 1700, 1704—07 als solcher genannt wird (Kscherimbuch S. 223a ff.),