Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 156

93 להיות׳ כיתד בל ימוט ואל יהיה נושא פנים בדבר זה ולא ליקה משום בני אדם בעולם יהיה מי שיהיה ולמען יהיה לחוק ולא יעבור נרשם לפנקס, היה זה יום א׳ נ׳ מנחם שצ״נ(1. .XXI הנה על פי הטענות והתביעות שנתהוו בין האלופי׳ הקהל יצ״ו ובין האלוף בהר■ ר מענדל פרנס יצ״ו... פסקנו שהקהל יצ״ו יתנו החצייה לכל ההוצאות והחצייה שנייה יתן האלוף כהר-ר מענדל ... וכל מה שיזכה הקהל מאלופי ראשי ארצו׳ יצ״ו יהיה החציי׳ להאלוף בהר״ר מענדל יצ״ו. פסקנו זה היום יום ו׳ י־ט תשרי שצ״ד לפ״ק(2. .XXII מודעת זאת ומפורסם לכל שהמכס בעיר גניזן... והאלופי׳ קהלה קדישא דק״ק פוזנן יצ־ו הניהו המכס הנ״ל לכמר איכל דק״ק נניזן יצ״ו מרצונם הטוב נתנו לו והתנו עמו על מנת שאל יעשה שום דבר התחדשות אשר כבר לא היה לעולמים .... וכמר איכל הנ״ל קיים וקיבל עליו,.. והנה כמר איכל ... השתדל לעצמו להנאתו ולטובתו מכס הדש דעיר וורעשנא(3 אשר כבר לא היה מעולם וצעקת המס מיחידים ורבים ערלים ויהודי׳ להבדיל עלתה לפנינו... האלופי׳ מנהיגי פוזנן ואלופי ראשי מנהיני מדינה יצ״ו העמידו לפניהם את כמר איכל נניזן וכמר אהרן קאליש מחזיקי מבס הדל והוביהום על פניהם על המעשה הרע הזה..... על כן יצא הדבר.... שכמי איכל וכמי אהרן הנ״ל מהוייבי׳ לבטל המכס הדש דעיר וורעשנא ולא יעשו שום שאר דבר חדש... ואם לא ישניהו בזאת... אזי הראשים זהשופטי׳ ראשי מנהיגי פוזנן וראשי מנהיגי מדיד יצ״ו ימנו אחרים במקומן איש אהד מק״ק פוזנן ואיש אהד ממדע׳ ■ והם ישבו על המכס לטובת הכלל. בלו וכמר איכל וכמר אהרן הדל מחוייבי׳ לסלק את עצמם האלה ונהיה אגחגו בטוחים שלא תהיה עוד צרה רבה כמו שהיד. מקדם (sic) להראות לנו בגק המעשית ובטזהים לישב בשלום (L. A. Chiarini, Theorie du ludaTsme, Paris 1830, 1161 ff., wo als Quelle Rev. Charles Leslie, A short and easy method with the Jews, London 1812, genannt wird. Ins englische ist der Erlass bei Popper a. a. O. übersetzt.) Die Echtheit des Schriftstückes muss angezweifelt werden. Es ist nicht einzusehen, weshalb die Synode sich an בל בית ישראל wendet. Dass הרוב מבני הנוצרים התחזקו ללמוד את לשון בתיבת ספרינו ist unwahrscheinlich, ebenso dass דוחקים ואצים עלינו אומת הנוצרים לקבל את אמונותיהם, welches gegen die von König Sigismund 111 (1587—1632) bestätigten Privilegien verstossen hätte (vgl. Zeitschrift der histor. Ges. für die Provinz Posen VI 155, 166). Bereits die Talmuddrucke Krakau 1602—5, 1616—20, Lublin 1617—22 trugen der von christlicher Seite gehandhabten Censur Rechnung (Rabbinovicz,'מאמר על הדפ׳ התלבן S. 73, 75 f., 79). Ueber die Verbrennung des Buches גלילות ארץ ישראל (Lublin 1625), die auf Betreiben der Geistlichkeit in Warschau inszeniert wurde, vgl. Popper a. a. O. Anm. 397 und Michael, Or ha-Chajim S. 307. 1) Sef. hasichr. 111 145 [148]b. 2) Das.; S. oben S. 91 Anm. 6. 3) Wreschen.