Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 155

.XIX היום בדיה אייר שצ״ב לפ״ק עלתה בהסכמת האלופים ראשים מנדדני׳ יצ׳ו איש לא נעדר להתרות בהאלופי׳ מנהיגי מדינה(1 יצ״ו ביריד נניזן באייר הסמוך שיתוועדו לנוד ממקומם לצאת ולבא הלום פוזג׳ לברר אב״ד מדינה(1 יצ״ו כאשר נתרצו בעצמן ובכבודן ביריד לובלין נראכגיין שצ״ב לפיק(2. .XX כבר נתקנה מתקון אלופי ראשי ארצו׳ שלא ליקה ספרים (3 משום בני אדם וכן היום הזה בראותינו גודל התועלת היוצא מתקנה זו וכן ההזקנוהו 1) Grosspolen. Als Gemeinderabbiner wirkte damals in Posen R. Chajim Cohen (Kscherimbuch S. 22a). Die Pakten zwischen der Gemeinde Posen und den Vorstehern der grosspolnischen Judenschaft über die Wahl des neuen Landesrabbiners wurden in Moschin (bei Posen) am Neumondstage Adar 1632 geschlossen (Pos. Sef. hasichr. II S. 157 [169]a und b). Der Gewählte war ebenfalls R. Chajim Cohen (Sef. hasichr. 111 S. 65a und b». Er starb zwischen Rosch-haschanah 1634 (Perles, Monatsschrift XIV 90 Anm. 18) und Pessach 1635 (Kscherimbuch S- 35a). Vgl. Brüll, Jahrb. VII 154. 2) Sef. Hasichr. III 138 [140]b. An der letztgenannten Synode nahm R. Joel Sirkes teil (שו״ת ב״ה Nr. 3, 96). 3) Zum ersten Male befasste sich die Synode mit hebräischen Büchern, als sie 1561 den Lubliner Talmuddruck förderte, vgl Rabbinovicz, Dikduke Soferim zu ברכות Vorw. S. 61. Dasselbe tat sie 1601 beim כלי יקר des R. Efrajim Lenczyce (Rabbinowitz a. a. O. S. 441), 1646 beim vierten Talmuddruck Lublin (Rabbinovicz מאמר על הדפ, התלמוד S. 81); 1614 verbot sie auf 10 Jahre den Nachdruck des סמ״ע (Prag 1614) (Buber אנשי שם S. 81). Vgl. diese Materialien I S. 16. Ungezählte Approbationen gingen von ihr aus. S. unten Anhang. Aus dem Jahre 1628 berichtet William Popper, the Censorship of hebrew books, New-York 1899, S. 105 (nach Reusch, d. Index der verbotenen Bücher I 51), dass der päpstliche Nuntius in Polen verlangt habe, dass die in Lublin gedruckten Bücher dem Interdikt verfallen sollten, und dass diejenigen, die für die Drucklegung verantwortlich seien, bestraft werden. Daraufhin habe eine Aeltesten-Synode (das konnte gegebenenfalls nur die Vierländersynode sein) 1631 folgenden Erlass ausgegeben: שלומים רב ם לאהובינו אחינו בל בית ישראל. ומאהר שידוע לנו ולכל בני ישראל שהרוב מבני הנוצרים התודקו ללמוד את לשון כתיבת ספרינו משום זה תהא גזירתינו עליכם בגזירות הרם גחל למי שעובד על הדת לנגדינו לעשות כאלה ולפרסם ממעשות (sic) ישיע הנוצרי באותן הספרים אשר יתקנו לדפוס אותן עוד מהדש הן במשנה והן בגמרה (sic) לכן הזהרו לבם בזה מאוד שאל תכתבו ואל תדפסו בו שום דבר כלל מהמעשות האילו הן סוב אז רע כדי שלא יהיה לנו מתוך זה להרע ולאמונתינו כי באשר שאנחנו יודעים אשר עשו לנו אנשי בליעל המומרים כשקבלו דת הניצרים והאמינו להם בדבריהם לנגדינו על כן תהא לכם לאזהרה מאיד בעבור זה ובאם שלא תשמעו לדברינו בכתיבותינו ותעשו את הדבר הזה כנגד צואתיגו לגמיר את כל זאת כמו שהיה מקדם והיה מכוח זה אתם גומרים לנו ולכם עוד צרה גדולה להרע עלינו יותר עכשיו ממה שהיה בתחלה ומחמת זה דוחקים ואצים עלינו אימת הנ צרים לקבל את אמונותיהם כמו שעשו מקדם ותהיה צרה אחרונה יותר מהצרה הראשגית (sic) לכן ועל כן היא גזירותינו עליכם בשעה הזאת ובזמן הזה בשתדפס.* אתם את הספרים הללו עוד מחדש לעשות במקום ההוא ממעשות ישוע הנוצרי מקום פנוי ועל המקום הזה לעשות כמו עגולה כזה ס וכל הדבנין (sic) אז מלמדי תינוקות יהיה (sic) יודעים ללמוד עם הנערים פה אל פה ומכוח זה לא יהיה מחכמי הנוצרים